סאה (יחידת מידה) – הבדלי גרסאות

על פי מידה זו נקבעה מידת [[בית סאה (מידת שטח)|בית סאה]], שהיא מידת [[שטח]], והוא שיעור מקום שיש בו כדי לזרוע סאה תבואה, שהם אלפיים וחמש מאות [[אמה (יחידת מידה)|אמות]] מרובעות (=חמישים על חמישים אמה).

מידת הסאה אףהיא מידה שהיתה נהוגה כבר בזמן התורה, ואף הוזכרה בתורה, בזמןבסיפור ביקורהמקראי המלאכים אצלשל '[[אברהם|אברהםשלושת אבינוהמלאכים בבית אברהם]]', כאשר בזמן ביקור המלאכים בביתו ציווה אברהם ל[[שרה]]: {{ציטוטון|מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת}}. בזמן חז"ל רווח השימוש במידה זו, ושיערו על פיופיה במקומות רבים במשנה ובתלמוד.

בספרי ההלכה נחלקו האחרונים בשיעור ה[[כביצה|ביצה'כביצה]]', כאשר סיבת המחלוקת היא האם נתקטנו הביצים מימותמכמות שהיו בזמן חז"להתלמוד או לא,. מחלוקת זו משפיעה אף על שיעור הסאה, מאחר ששיעורושיעור סאה אחת הוא שישה [[קב (מידת נפח)|קבים]], והקב שיעורו 24 ביצים, ממילאנמצא שיעורששיעור ה'סאה' הוא 144 ביצים, נמצאועל ששיעורמנת לדעת מהי כמות מידת הסאה תלוייש בשיעורלהכפיל את שיעור הביצה ב-144. ממילא אף מידת שיעור הסאה בשיעורי זמנינו תלוי בדעת אותם אחרונים מהו שיעור הביצה:

* לדעת הרב [[חיים נאה]] נפחשנפח שיעור ביצה הוא 57.6 [[סמ"ק]] ולפיכךלפיכך לדעתו שיעור סאה הוא 8.3 [[ליטר|ליטרים]] (8,294.4 סמ"ק),
* ולדעת [[החזון איש]] ששיעור הביצה הוא 99.53 יוצאסמ"ק נמצא ששיעור סאה (שהוא 144 ביצים) הוא 14.3 [[ליטר]] (14,332.3 סמ"ק).

== שיעורימקומות ששיעורי חז"ל לפיעל פי מידת סאההסאה ==

*[[מקווה]] - שיעור המקווהמקווה הכשר לטבילה הוא רק כאשר יש בו 40 סאה מי גשמים, בפחות משיעור זה המקווה פסול.

מאחר שמידהמידה זו הייתה נפוצה מאד בזמן חז"ל, נעשהבעקבות כך הפך השימוש בהבמידה זו ל[[ניב (ביטוי)|מטבע לשון]]. לדוגמהמידה ה'סאה' אף הוזכרה לא אחת בתלמוד בהקשרים שונים:

* "הגדיש את הסאה"{{הערה|ביטוי וכןזה הוזכר לראשונה בתוספתא (מסכת שבת פרק א, ד).}}.
* "[[סאה בסאה]]" שהוא- דין ידוע בהלכות [[ריבית]], וכן אמרו.
* "ארבעים סאה קצוצי [[תפילין]] נמצאו בראשי [[הרוגי ביתר]]".{{הערה|תלמוד בבלי גיטין נז ב}} וכן אמרו
* "הרי שגזל סאה של חטין" וכו',{{הערה| תלמוד בבלי בבא קמא צד א}} וכיוצא בזה פעמים רבות.