אמוראים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תומר177 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 12:
בארץ ישראל היה המרכז התורני בתקופה זו ב[[טבריה]] וב[[קיסריה]], וב[[בבל]] היה המרכז העיקרי ב[[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת נהרדעא]] שעברה עם חורבנה ל[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]]. אמוראי בבל ואמוראי ישראל שמרו על קשר ונעזרו זה בזה לדיונים הלכתיים על ידי אמוראים שנדדו מארץ לארץ וכונו [[נחותאי]].
 
ארץ ישראל הייתה נתונה בתקופה זו תחת מרות [[האימפריה הביזנטית|האימפריה]] הרומית שרדפה את היהודים, ולכן סבל המרכז הארצישראלי להתנכלויות מצד הרשויות., ובבל הייתה נתונה תחת מרות [[האימפריה הסאסאנית]] שהייתהשלה יחסיתהיה נוחהיחס נוח ליהודים ולכן התקיימו הלימודים בצורה נוחה יותר ופומבית יותר. בישיבות הבבליות נהגו "לפלפל" יותר והסוגיות שלובנו בהן היו בדרך כלל סבוכות ומעמיקות יותר{{הערה|ראו: {{תלמוד בבלי|סנהדרין|כד|א}}.}}, ובישיבות הארצישראליות היה נהוג יותר שיטת הלימוד הפשטנית החותרת לפסיקה ההלכתית.
 
לפי כמה מהפרשנויות, שררו בין אמוראי בבל יריבויות היררכיות, שלא איפשראיפשרה להם ללמוד וללבן סוגיות בצורה שיתופית, ואילו בארץ ישראל נהגו ללבן את הסוגיות בצורה משותפת., לפיולפי פרשנויות אחרות, נעוץ ההבדל בצורת ליבון הסוגיות, אמוראי בבל נהגו להתנצח בפלפולם בצורה חריפה, ואילו אמוראי ארץ ישראל נהגו להתווכח בצורה מכובדת{{הערה|ראו: {{תלמוד בבלי|סנהדרין|כד|א}}, ובספרות הפרשנית שם.}}. מטבע הדברים היו רוב אמוראי בבל חניכי הישיבות הבבליות, למדו בשיטותיהן והורו בהן בשלבים המאוחרים של חייהם, ורוב אמוראי ארץ ישראל היו חניכי הישיבות הארצישראליות ומוריהן במשך דרכם.
 
מטבע הדברים היו רוב אמוראי בבל חניכי הישיבות הבבליות, למדו בשיטותיהן והורו בהן בשלבים המאוחרים של חייהם, ורוב אמוראי ארץ ישראל היו חניכי הישיבות הארצישראליות ומוריהן במשך דרכם.
אמוראי ארץ ישראל פעלו בארץ ישראל מאז חתימת המשנה והתקבלותה, בתקופה המכונה [[תקופת המעבר]], עד לאחר [[פולמוס קיטוס]], שבערך באותה תקופה נחתם [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]]. עריכתו של התלמוד הירושלמי מיוחסת במקורות ל[[אמורא]] [[רבי יוחנן]] שהיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, אך חתימתו הסופית אירע רק כשני דורות אחריו. בסך הכל פעלו אמוראי ארץ ישראל במשך כחמשה דורות.
 
אמוראי ארץ ישראל פעלו בארץ ישראל מאז חתימת המשנה והתקבלותה, בתקופה המכונה [[תקופת המעבר]], עד לאחר [[פולמוס קיטוס]], שבערך באותה תקופה נחתם [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]]. עריכתו של התלמוד הירושלמי מיוחסת במקורות ל[[אמורא]] [[רבי יוחנן]] שהיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, אך חתימתו הסופית אירע רק כשני דורות אחריו. בסך הכל פעלו אמוראי ארץ ישראל במשך כחמשה דורות.
 
עריכתו של התלמוד הירושלמי מיוחסת במקורות ל[[אמורא]] [[רבי יוחנן]] שהיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, אך חתימתו הסופית אירע רק כשני דורות אחריו.
 
בסך הכל פעלו אמוראי ארץ ישראל במשך חמישה דורות.
 
אמוראי בבל פעלו מאז ירידת [[רב (אמורא)|רב]] לבבל וייסוד ישיבת סורא{{הערה|אף על פי ש[[שמואל (אמורא)|שמואל]] פעל כבר מוקדם יותר, וייסד את ישיבת פומבדיתא לפני הגעת רב, בכל זאת מקובל להתחיל את תקופת אמוראי בבל לירידת רב לבבל.}}. התקופה הסתיימה עם חתימת [[התלמוד הבבלי]] על ידי [[רב אשי]] ו[[רבינא האחרון|רבינא]], שלאחריהם החלה תקופת ה[[סבוראים]]. אמוראי בבל פעלו במשך כשמונה דורות.
שורה 24 ⟵ 30:
== הביוגרפיה של האמוראים ==
 
שאלת הביוגרפיה של חכמי התלמוד היא שאלה סבוכה.

ה[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] המקובלות כיום מתבססות על החומר המצוי בתלמודים ובמדרשים, כפי שהוא לפנינו. חומר זה בחלקו הוא חומר אגדי. שאלת ההיסטוריות של החומר והדרך בה ניתן להפיק מידע היסטורי ממנו אינה מוסכמת כיום על כל החוקרים.
 
ידועים כ-500 אמוראים ומעלה, שפעלו בעיקר בארץ ישראל ובבבל.