חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הבדלי גרסאות

אחרי אירועי [[התרגיל המסריח]] של ב-[[15.3. במרץ]] [[1990]], קיבלו הן סיעת המערך והן תנועתוסיעת הליכוד התחייבות חוזית בכל הקשור בחוק יסוד: זכויות היסוד של האדם, של [[משרד המשפטים]]. סיעת [[המערך]] התחייבה להקפיא את החוק, וסיעת [[הליכוד]] התחייבה שלא לקדם את החוק ללא הסכמת שותפיה בקואליציה.{{הערה|ראו: הסכם בין אגודת ישראל לבין מפלגת העבודה מתאריך 02.04.1990; וכן פרוטוקול הישיבה ה-185 של הכנסת ה-12 מתאריך 11.06. ביוני 1990, תחת הנושא "הסכמים קואליציוניים"}} ח"כ [[אמנון רובינשטיין]], שעמד בראשות התנועה "תנועת המרכז – שינוי", לא היה חבר הקואליציה ולא היה קשור בהתחייבויות אלה. בשל כך, במרץ 1991 סיכמו יו"ר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], ח"כ [[אוריאל לין]], וחבר הוועדה, ח"כ רובינשטיין, על מהלך על פיו יועברו חוקי היסוד של זכויות האדם.

המהלך סוכם על פי הצעתו של ח"כ רובינשטיין, ועל פיו הוחלט שח"כ רובינשטיין יפרק את הצעת חוק היסוד: זכויות היסוד של האדם, שהוכנה במשרד המשפטים בראשות [[דן מרידור]], לארבע הצעות חוק נפרדות, שתוגשנה כל אחת בנפרד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; חוק יסוד: חופש העיסוק; חוק יסוד: חופש הביטוי; וחוק יסוד: חופש ההתאגדות. כל החוקים הללו הונחו כהצעות חוק פרטיות של ח"כ רובינשטיין, ועברו כולן בקריאה טרומית.{{הערה|הונחו בתאריך 11.03. במרץ 1991}}

במהלך הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בהכנה לקריאה ראשונה, החליט ח"כ לין שלא לאחד את ארבע ההצעות, ולהמשיך לקדמן רק כהצעות חוק נפרדות.{{הערה|שם=פרוטוקול1–7|1=פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מתאריך 01.07.1991}} במהלך החקיקה החליט ח"כ לין שלא לנסות ולהקים בית משפט לחוקה, להבטיח שמירת דינים מוחלטת{{הערה|שם=פרוטוקול1–7}} ולהסכים להצעה שהתגבשה בין ח"כ [[יצחק לוי]] לח"כ אמנון רובינשטיין, שערכיה של ישראל יוגדרו כערכיה של [[מדינה יהודית ודמוקרטית]].{{הערה|שם=פרוטוקול 7–15|1=פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מתאריךמ-15 15.07.91ביולי 1991}} כדי להחליש את עמדת המפלגות החרדיות, הורדו מההצעה המקורית [[חופש התנועה]] והזכות לבחור את מקום המגורים כזכויות יסוד מוחלטות.{{הערה|פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מתאריךמ-25 בפברואר 25.02.1992}} כמו כן, הוסיף את {{סחפ||סעיף 10|סעיף 10}}, שהוא סעיף שמירת הדינים מתוך חוק היסוד של זכויות האדם שהוכן במשרד המשפטים.{{הערה|שם=פרוטוקול 7–15}}