עוללות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
== מקור המצווה ==
המצווה מופיעה פעמיים בתורה, האחת ב[[פרשת קדושים]] שב[[ספר ויקרא]]: {{ציטוטון|וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט – לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם}}.{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יט|י}}}} והשנייה בפרשת [[כי תצא]] שב[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה}}<ref>{{תנ"ך|דברים|כד|כא}}.</ref>.
== דיני המצווה ==
משמעות המילה "עוללות" היא אשכולות קטנים (עולל = תינוק) שאינם מהווים אשכול שלם ותקין, אלא צומחים זה לצד זה לאורך הזמורה. גם אשכול ענבים שאין לו '''כתף''' - קו ישר של ענבים בחלקו העליון של האשכול, ו'''נטף''' - צורת אשכול הנראית כאלו הענב התחתון נוטף מתוך האשכול, נחשב לעוללות<ref>{{משנה|פאה|ז|ד}}.</ref>. אך אם יש לו את אחד מהם - אינו נחשב לעוללת. ואם ספק - יש להשאירו לעניים<ref>{{רמב"ם|זרעים|מתנות עניים|ד|יז}}.</ref>.
מצוות עוללות מוגדרת כ[[מתנות עניים]] והיא [[מצוות התלויות בארץ|מצווה התלויה בארץ]], כלומר היא נוהגת [[דאורייתא ודרבנן|מהתורה]] בארץ ישראל בלבד, וחכמים תקנו מצווה זו גם בחו"ל, אלא שיש אומרים שהתקנה היא רק ביחס לארצות הסמוכות לארץ ישראל<ref>[[בעל העיטור]], [[שפתי כהן|ש"ך]] יורה דעה סימן של"ב, סק"ב.</ref>. כמו כן, יש אומרים שחלותה [[דאורייתא ודרבנן|הדאורייתאית]] של המצווה מותנית בישיבת רוב ישראל בארצם<ref>[[ספר החינוך]] מצווה רט"ז, ו[[פאת השולחן]].
ול[[מנחת חינוך (ספר)|מנחת חינוך]] מצווה רט"ז, ט"ו, דגל ראובן וישועות מלכו, המצווה נוהגת מהתורה גם כשרוב ישראל לא בארצם, כמו המצב כיום.</ref>.
== לקריאה נוספת ==
* [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]], [[פניני הלכה]] החי והצומח, פרק ו', הלכה ו'.
==קישורים חיצוניים==
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=07NC7coEe3Y השארת ענבים עוללות לעניים - הרב יונתן שטנצל], באתר [[יוטיוב]]
| |||