מארי אנטואנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 98:
גם דודות המלך, לכאורה חברותיה ושוחרות טובתה, היו מהמתנגדות לשידוך הצרפתי-אוסטרי עוד מראשיתו, ובואה של מארי אנטואנט לא שינה את דעתן בנושא. התנהלותן והשפעתן השלילית הייתה הרסנית לתדמיתה של מארי אנטואנט בשנותיה הראשונות בצרפת ועד מהרה ניתקה עימן מארי אנטואנט את קשרי החברות. גם מערכת היחסים הלא תקינה בינה לבין בעלה, סייעה לסברה הרווחת כי עם מעט לחץ על המלך, [[לואי ה-15]], הוא יבטל את הנישואים השנואים ויחזיר את מארי אנטואנט ל[[וינה|ווינה]].{{הערה|שם=הוסט}}
[[קובץ:Marie Antoinette amusement at Versailles.JPG|ממוזער|״[[כפר המלכה]]״ של מארי אנטואנט בגני ורסאי]]
כשתוצאה מהניסיונות של אנשי החצר לנצל את המלכה הצעירה לצרכיהם, החליטה מארי אנטואנט להתרחק מכל עיסוק בפוליטיקה של החצר וכן מנעה מאנשים שאינם אנשי שלומה להיות חלק ממפגשיה החברתיים. היא הקיפה את עצמה בחברים קרובים שבחרה בזכות נאמנותם אליה ולא בזכות תואר האצולה שברשותם ולא איפשרה לאחרים לקחת חלק במעגל חברתי זה. התנהגות זו הייתה שערורייתית לאנשי החצר הוותיקים, שנהגו לנופף בקשרי משפחתם ותאריהם על מנת להשיג את רצונם. הם דרשו כי נוכחותם בארמון וורסאי מקנה להם את הזכות לפגוש את המלכה כרצונם ושלילת פריבילגיה זו מרחיקה אותם מהארמון.{{הערה|שם=Cadbury, 2002}}
מארי אנטואנט מנעה מאנשים שאינם אנשי שלומה להיות חלק ממפגשים חברתיים סגורים שיצרה עבורה ועבור חברותיה הקרובות. המלכה התרחקה מכל עיסוק בפוליטיקה של החצר, אולם הדבר היה זר לאנשי החצר הוותיקים, שטענו כי נוכחותם בארמון ורסאי ללא היכולת לפגוש את המלכה כרצונם, מרחיקה אותם מהארמון.{{הערה|שם=Cadbury, 2002}} לואי ה-16 ומארי אנטואנט היו אנשים פרטיים וסגורים יותר משני המלכים שקדמו להם, וסגנון החיים של חצר ורסאי לא היו נוחים להם. כמתנה על הבאת ילדיו לעולם, העניק לואי ה-16 למארי אנטואנט את ארמון [[הטריאנון הקטן]], ארמון אשר נבנה על ידי סבו, לואי ה-14 בעבור פילגשיו, וכעת עבר לשימושה האישי של מארי אנטואנט. הטריאנון הקטן הפך להיות למקום המפלט של המלכה מרחשי ארמון ורסאי, כובד הראש וכללי הטקס המלכותיים. העברת הטריאנון הקטן על שמה של מארי אנטואנט יצר תרעומת בקרב אצולת צרפת, שכן העברת אחד מנכסי צרפת באופן חוקי ורשמי לידיה של אישה ועוד אישה אוסטרית, לא היה מקובל. אולם למרות זאת, הוא הפך להיות רכושה של מארי אנטואנט, והיא שינתה את ראשי התיבות שהיו טבועים בקישוטי הטריאנון מראשי התיבות של לואי ה-15 לראשי התיבות של שמה. היא העבירה את רוב זמנה שם והכניסה למקום הייתה מותנית בהזמנתה. מארי אנטואנט אירחה בטריאנון הקטן את חוג חבריה ואת ילדיה, ולבתה, מארי תרז', היה חדר משלה שם, אך אורחים לא הגיעו ללא הזמנתה, גם לא לואי ה-16. הוא הוזמן והגיע לערבי קונצרטים ותיאטרון, אולם לא נשאר מעולם לישון. "שם אני יכולה להיות עצמי ולא המלכה", אמרה מארי אנטואנט על הטריאנון הקטן.▼
▲
לצד ארמון הטריאנון הקטן תיכננה מארי אנטואנט את הקמתה של חווה כפרית בשם "[[כפר המלכה]]". זהו כפר [[חקלאות|חקלאי]] קטן שסיפק לה את תחושת החופש אליה ערגה ואת הפנטזיה לחיות חיים פשוטים ולא מלכותיים. הכפר החקלאי סיפק תוצרת טרייה של [[ירק]]ות, [[ביצה (מזון)|ביצים]] ו[[חלב]] לה ולילדיה באמצעות עובדי משק שטיפחו וטיפלו בגינות הירק ובחיות המשק. מארי אנטואנט שכרה לתפקידי צוות העובדים בכפר את בני משפחות האיכרים העניים בסביבת הארמון וכך סיפקה פרנסה לתושבים העניים אותם פגשה בטיוליה מחוץ לוורסאי. בכפר המלכה נבנו חדרים פרטיים ופשוטים בהם התגוררה מארי אנטואנט ושם היא החליפה את חיי הפאר והלבוש המלכותי בשמלות מוסלין וכובעי קש, בניסיון לחיות חיים פשוטים וטבעיים ולספק לילדיה את חיי המשפחה הנורמלים אותם חוותה כילדה בחצר המלוכה באוסטריה. יש הטוענים כי בניית הכפר היא כתוצאה מהכרותה עם ספריו של [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], המטיפים לחזרה לטבע ולפשטות. לעומתם יש המפקפקים בהשכלתה הרחבה של מארי אנטואנט. אולם בין אם הכירה את רוסו ובין אם לא, "כפר המלכה" נבנה ופעל כחווה בעלת תוצרת עצמית בה חיה המלכה בפשטות עם ילדיה וחבריה.
== סגנון ואופנה ==
| |||