אילן גילאון – הבדלי גרסאות

גילאון נולד בעיר [[גאלאץ]] ב[[מולדובה (חבל ארץ)|חבל מולדובה]], ב[[רומניה]], בשם פלורין גולדשטיין, בנם של אברהם ורחל. בגיל 7 חודשים לקה ב[[מחלה|מחלת]] ה[[פוליו]], אשר גרמה לו ל[[נכות]] ברגלו, בעטיה הוא מסתייע מאז פעמים רבות במקל או ב[[קלנועית]]. בשנת [[1965]], בהיותו בןבגיל תשע, [[עליה לארץ ישראל|עלה]] ארצה, יחד עם משפחתו, לרובע ג' ב[[אשדוד]]. בצעירותו היה חבר תנועת "[[השומר הצעיר]]". מאוחר יותר [[עיברות|עיברת]] את שמו לאילן גילאון.

משנת [[1986]] כיהן כיו"ר צעירי [[מפ"ם]]{{הערה|{{מעריב||כביש חוצה שומרון חוצה העם|1987/08/07|00503}}}}, ולאחר מכן היה רכז [[נוער מרצ]] הראשון ויו"ר עמותת "חנוך" בשנת [[1995]]. בשנת [[1993]] התמודד למועצת עיריית [[אשדוד]] מטעם מרצ והתמנה לתפקיד סגן ראש העיר, שם החזיק בתיק החינוך העירוני ופעל להגדלת התקציב ופיתוח פרויקטים חדשים. בתפקיד זה כיהן עד לשנת [[1999]], אז נבחר ל[[הכנסת|כנסת]] מהמקום השמיני ברשימת מרצ ל[[הבחירות לכנסת החמש עשרה|כנסת החמש עשרה]].

גילאון העביר למעלה מ-15 חוקים ותיקונים לחוקים, ביניהם תיקון לחוק [[ביטוח לאומי]] המשפר את זכויות [[נכות|הנכים]] וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר ל[[תשר]] שהשאירו הסועדים. גולת הכותרת של עבודתו בקדנציה זו הייתה הרחבת חוק שוויון זכויות לנכים, והכללת הפרק הדן בנגישות מבנים לנכים - מאבק שהסתיים רק ב[[הכנסת ה-16|כנסת ה-16]], בה לא היה חבר.

היה הח"כ היחיד מ[[מרצ]] שהצביע נגד תקציב ממשלת [[אהוד ברק|ברק]], בטענה שהתקציב הוא אנטי-חברתי בצורה מובהקת. בתגובה לקריאתו של ברק לאחר פרסום [[דוח ממדי העוני והפערים החברתיים|דו"ח העוני]] "לפתוח את המקררים" אמר: "בשביל אמירות כאלה צריך טכנאי מקררים, לא ראש ממשלה".