חטיבת ביניים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Ldorfman (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 6:
 
העיר [[בת ים]] יישמה את הרפורמה רק בראשית [[שנות ה-2000]].
==הקמת חטיבת הביניים==
 
במעקב אחר סיבות הנשירה של תלמידים מהלימודים בבית הספר התיכון, נמצא כי אחד הגורמים ליציאתם של הנערים והנערות ממסגרת הלימודים הסדירה כבר בגיל 14 - 16 הוא המעבר החריף של הנער ממסגרת בית הספר היסודי אל מסגרת בית הספר התיכון. כאשר הוארכה תקופת הלימודים על פי [[חוק לימוד חובה|חוק לימוד החובה]] עד סיום כתה י', והוקמווהקמת חטיבותחטיבת הביניים, ציפו לירידה בנשירה של התלמידים ממסגרת הלימודים, או לפחות לדחיית הנשירה מעבר לכתה ט' (- גיל 15), בדרך כלל.
==היסטוריה והווה==
במעקב אחר סיבות הנשירה של תלמידים מהלימודים בבית הספר התיכון, נמצא כי אחד הגורמים ליציאתם של הנערים והנערות ממסגרת הלימודים הסדירה כבר בגיל 14-16 הוא המעבר החריף של הנער ממסגרת בית הספר היסודי אל מסגרת בית הספר התיכון. כאשר הוארכה תקופת הלימודים על פי [[חוק לימוד חובה|חוק לימוד החובה]] עד סיום כתה י', והוקמו חטיבות הביניים, ציפו לירידה בנשירה של התלמידים ממסגרת הלימודים, או לפחות לדחיית הנשירה מעבר לכתה ט' (גיל 15).
 
בחטיבת הביניים נחשפו התלמידים למקצועות חדשים כדוגמת [[מתמטיקה]] במקום לימודי חשבון (לעיתים אף מחלקים את לימודי המתמטיקה ל[[אלגברה]] ול[[גאומטריה]]), לימודי [[מדעים]] (בכיתות ז'-ח') או [[ביולוגיה]], [[פיזיקה]] ו[[כימיה]] (בכיתה ט') במקום שיעורי טבע ולימודי [[לשון עברית]] ו[[ספרות]] - כל מקצוע נלמד לבד במקום הלימוד הכולל של מקצוע העברית. כן הוחל בחטיבת הביניים בלימודי ה[[שפה זרה|שפה הזרה]]. היה גם הבדל בהכשרת ה[[מורה|מורים]] ולאור זאת גם בגישת המורה לתלמיד. בבית הספר היסודי המורה היה בוגר [[מכללה להכשרת מורים]] עם דגש על ההוראה בבית הספר. לעומת זאת, בחטיבת הביניים מלמדים בעיקר מורים בוגרי [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]].
== ==
 
=== יוצאי דופן===
* הערים [[לוד]], [[רמת גן]] ו[[גבעתיים]] לא הצטרפו לתוכנית. כלומר, אין בהן חטיבות ביניים כלל.
* [[זכרון יעקב]] חזרה בשנת [[תשס"ח]] למתכונת הקודמת של שמונה כיתות בית ספר יסודי וארבע כיתות תיכון, בשיטה של "בית ספר צומח".
* ב[[ראשון לציון]] ב[[עפולה]], וב[[נס ציונה]] בוטלו חטיבות הביניים ומתבצע בהן מעבר של כל בתי הספר למסגרת שש שנתית, (בה כיתות א'-ו' שייכות לבית הספר היסודי והכיתות ז'-י"ב לתיכון).
 
== הערכת השינוי==
בדו"ח ביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הפערים החברתיים בישראל, בראשות חבר הכנסת [[רן כהן]], נסקרו מדדי יעילות וצמיחה בבית הספר - ה[[מיצ"ב]] - במקצועות מתמטיקה, [[אנגלית]], [[מדע|מדעים]] ובקריאה שערך משרד החינוך בשנת הלימודים תשס"א. המבדקים נערכו בקרב כ-10,000 מתוך כ-80,000 תלמידים בכל שכבת גיל. התוצאות היו כי בכיתות ד'-ט' התגלתה עלייה חדה בפערים בכיתה ז' - בעת המעבר מהחינוך היסודי לחטיבת-הביניים.{{הערה|1=מקור:[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/gap15-4.htm ועדת חקירה פרלמנטרית בנושר הפערים החברתיים בישראל]}} היה בכך כדי להצביע על ההבדלים ברמות הלימוד בין בתי הספר היסודיים, אשר התגלו רק כאשר התלמידים הגיעו למסגרות של חטיבת הביניים.