מלון פלטין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאחד העם |
|||
שורה 8:
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] הוזמן ה[[אדריכל]] [[אלכסנדר ברוולד]], מחשובי האדריכלים בתקופת [[היישוב]], לתכנן מלון יוקרתי עבור [[אהרון מאיר מזיא]] וחתנו, [[צבי איזקסון]], במרכז העיר הצעירה תל אביב. ברוולד ניסה לייצר במבנה סגנון אדריכלי ישראלי חדש על ידי סינתזה ייחודית בין המורשת האירופאית, הבנייה הטורקית-מזרחית שמצא ב[[יפו]] וניצני הרוח המודרנית החדשה. בית פלטין ניצב על הצומת שבין [[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|הסגנון האקלקטי]] של תחילת [[המאה העשרים]], לבין ה[[אדריכלות מודרנית|מודרניזם]] החמור המאוחר יותר, ששאף לנקות את האדריכלות מכל שרידיה ההיסטוריים.
בעת בניינו ופתיחתו בשנת [[1926]] נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. המלון הכיל 60 חדרים, אולם [[קונצרט]]ים בו ניגנה [[התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית]] ומועדון [[ביליארד]] וריקודים. מזיא ואיזקסון מסרו את ניהול המלון לידי [[ג׳ורג׳ ברסקי]], שהיה יזם בעסקי המלונאות וניהל רשת שכללה גם מלונות בירושלים ובחיפה, אך תוך זמן קצר כשלו עסקיו של ברסקי. באוקטובר 1930 נערכה בחזיתו הפגנה סוערת נגד סגן שר המושבות הבריטי דרומונד שילס, שנערכה לו קבלת פנים במקום מטעם העיריה. בצאתו מהבניין מצא עצמו שילס מול מפגינים חברי "ברית הבריונים", ובראשם ד"ר אב"א אחימאיר, שקראו לו קריאות בוז. המפגינים הוכו ונעצרו. הפגנה זו נחשבת לאירוע היהודי האנטי-בריטי הראשון.
ב-[[1933]] נמסר הניהול לפימה הרמן שלוסברג ואשתו גוסטה (הוריהן של [[לאה רבין]] ואביבה יפה, אשתו של [[אברהם יפה]]), שזה אך עלו מגרמניה. רבים מבכירי שלטונות [[המנדט הבריטי]] התארחו בו, ותרומתו לחיי הלילה בעיר משכה קצינים בריטים רבים. בין המכובדים ששהו במלון נמנו הלורד [[אדמונד אלנבי]], הלורד [[אלפרד מונד]], [[נחום סוקולוב]], נשיא [[צ'כוסלובקיה]] [[תומאס מסריק]], רעיית קיסר [[אתיופיה]] [[היילה סלאסי]], [[יחיאל ויצמן]] ועוד. בעת [[המרד הערבי הגדול]] (מאורעות 1936-1939) נפגעו קשות עסקי המלונאות, והמלון נסגר ב-1938 והוסב לבניין משרדים. מבנה הכניסה המפואר נהרס תוך העתקת הכניסה ימינה, וחלונות קומת המרתף נאטמו. חזית קומת הקרקע הפונה לרחובות [[אחד העם]] ונחלת בנימין הותאמה למסחר. ב-[[1942]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], פעל בבניין בית הארחה לחיילי [[בעלות הברית]]. ב-[[1943]] נפתח במלון מועדון חיילים של [[הצלב האדום]] האמריקני, בטקס מרשים בנוכחות ראש העיר [[ישראל רוקח]] וקצינים אמריקאים בכירים. ב-[[1944]] עברו בית ההארחה והמועדון לניהול [[כנסיית סקוטלנד]], והיו חלק מרשת בתי הארחה ומועדוני פנאי שהפעילה הכנסייה בשם "סנט אנדרוז האוס" (St. Andrew's House). בקומת הכניסה פעלו מועדון הסבה, חדר אוכל ו[[קפלה]] ל[[תפילה]], וחדרי המלון בקומות העליונות שימשו למגורים.
| |||