אדני צדק – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן='''וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, כִּי-לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן-עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ; וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן, אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ, בְּקִרְבָּם'''|מרכאות=כן}}

פירוש שמו של אדני צדק הוא: (האל) צדק אדון.

 

כאשר נודע לאדני צדק כי הערים [[העי]] ו[[יריחו]] נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי [[גבעון]] נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי [[חברון]], [[ירמות]], [[תל לכיש|לכיש]] ו[[עגלון (עיר מקראית)|עגלון]] והכריז מלחמה על ה[[גבעונים]]. לדעת [[יהודה אליצור]], כוונת המלכים הייתה להלחם נגד הגבעונים אותם ראו כבוגדים ולא נגד ישראל.{{הערה|[[יהודה אליצור]] '''עיונים בספר יהושע''': דיוני החוג למקרא ב[[בית בן-גוריון|בית]] [[דוד בן-גוריון]], ירושלים, קריית ספר, 1960, ע"מ 3.}}

יהושע נחלץ לעזרת הגבעונים ונלחם בחמשת המלכים. המלכים ברחו והסתתרו במערה ליד [[מקדה]]. יהושע ציווה לקחת את חמשת המלכים ולתלות אותם.

 

בנוסח [[תרגום השבעים]] שמו של אדני צדק הוא [[אדני בזק]]. יש חוקרים הסוברים כי השם אדוני צדק הוא שם כללי למלכי ירושלים וזאת גם לדעת [[רד"ק]] הטוען כי '' כל מלכי ירושלים היו נקראים בזמן ההוא, אדוני צדק או [[מלכי צדק]]''.{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''מקרא לישראל : יהושע''', ירושלים, מאגנס, 1995, ע"מ 158.}}

 

==קישורים חיצוניים==