המסע הארוך – הבדלי גרסאות

ב[[אוקטובר]] [[1934]] החל המסע החמישי ללחימה ב[[קומוניסטים]]. [[צ'יאנג קאי שק]], מנהיג הרפובליקה הסינית, נעזר במומחים [[גרמנים]] והנהיג כ-700,000 [[חיילים]] מול כ-150,000 שגייסו ה[[קומוניסטים]]. הקומוניסטים נאלצו לנקוט בקו מגננה שכונה לימים המסע הארוך. במסגרתו פוצל הכוח הקומוניסטי לחמישה טורי מסע שצעד מרחק בן כ-10,000 קילומטרים לעבר מקלט חדש. הם86,000 לוחמים, ובנוסף 11,000 חיילי תחזוקה ושלישות ואלפי אזרחים יצאו מ[[ג'יאנגשי]], שם היו מכותרים, לכיוון דרום מערב. תחילה נתקלו בקשיים בחציית [[נהר שיאנג]], עת כוחותיו של צ'יאנג מתקיפים את הצועדים. בינואר, עם בוא החורף הגיעו הכוחות ל[[דזוניי|דְזוּניִי]], לאחר שאיבדו כ-5,000 לוחמים וכן את כל האזרחים הסבלים, בעוד שעליהם לעבור חמישה קווי הגנה של ה[[קוומינטנג]] בהמשך הדרך. תחת תנאים אלו התקיימה בדְזונְיִ ועידה קומוניסטית, שבה הותווה הרכב ההנהגה של [[המפלגה הקומוניסטית של סין|המפלגה]]. בעת עזיבת הכוחות בסיומה של הוועידה, אף על פי שלא נבחר למזכיר המפלגה, כבר היה מאו לדמות החזקה במפלגה. בדזוניי גם החלו לראשונה בקיעים בין הקומוניסטים הרוסים לאלו הסינים - מאו ואנשיו הבינו, כי מה שטוב ל[[רוסיה]] לאו דווקא מתאים ל[[סין (אזור)|סין]].

לנקודת היעד הגיעו כ-8,000 איש בלבד (מתוך כ-100,000 שיצאו למסע). לאורך המסע החרים הצבא הקומוניסטי רכוש ונשק ממיליציות מקומיות וגייס לשורותיו איכרים ועניים, אך אלו מנו פחות מאלף מתוך שמונת האלפים שהגיעו ל[[שאאנשי]]. גורמים רבים גרמו לאובדן המספרי, בהם תשישות, רעב, עריקה, קור, מחלות ואבדות צבאיות.