רמברנדט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים |
|||
שורה 1:
{{אמן}}
[[קובץ:Self-portrait_at_34_by_Rembrandt_(rectangular_detail).jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי (1640)]]
'''רמברנדט הרמנזון ואן ריין (במקור במלעיל)'''
* תחילת חייו כאמן (
* תקופת הפאר (
* תקופתו האחרונה (
==חייו==
[[קובץ:The_Nightwatch_by_Rembrandt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]] (1642)]]
רמברנדט נולד בעיר ליידן שבהולנד, בנה התשיעי של משפחה בת תשעה ילדים, מתוכם הוא היחיד שיצא ללימודים. הוריו שלחו אותו בגיל 14 לאוניברסיטה, אך נטייתו לציור גברה והם אפשרו לו ללמוד ציור בליידן אצל יעקב ון סווננברג במשך שלוש שנים אשר התמחה בציור היסטורי בהשראת המקרא ולצאת ל[[אמסטרדם]] ללמוד ציור.
באמסטרדם למד אצל פיטר לסטמן, שהקנה לו את נטייתו לציור נושאים דתיים ואלגוריים, והמריץ אותו לעשות שימוש בהישגיהם הססגוניים של [[אלסהיימר|אֶלסהיימר]] ו[[קאראווג'ו]]. יצירתו המתוארכת הראשונה של רמברנדט, "סקילת סטפן הקדוש" ([[1625]], ליון, המוזיאון), מעידה על השפעתו הרבה של מורהו.
בסיום לימודיו, חזר רמברנדט לליידן והתחיל לצייר. ציוריו זכו להצלחה ובשנת [[1631]] עבר לאמסטרדם והשתקע בה. הטכניקה שלו וכושרו להעלות על הבד תחושה רבת עוצמה, אפשרו לו להתמודד בתוך זמן קצר עם הציירים אליאס ותומס דה קייזר ולהיות לצייר הדיוקנאות המבוקש ביותר בעיר.
בשנת [[1634]] נשא לאישה את [[ססקיה ואן אוילנבורך]], בת למשפחה אמידה ומכובדת וחי עמה באושר במשך שמונה שנים. תחושותיו באו לידי ביטוי בציורו: "דיוקן עצמי עם ססקיה" ([[1635]], [[דרזדן]], הגלריה לציור). הוא היה מוצף הזמנות לצייר [[דיוקן|דיוקנאות]] ותמונות על נושאים דתיים ומיתולוגיים, היו לו עוזרים ותלמידים רבים, והכנסותיו הגבוהות אפשרו לו לקנות בית גדול ולמלאו באוסף של יצירות אמנות יקרות ערך. מארבעת הילדים שילדה ססקיה נשאר בחיים רק האחרון, טיטוס, והיא עצמה נפטרה בשנת [[1642]], כמה חודשים לאחר לידתו. לאחר מותה, שקע רמברנדט בחובות כבדים והחל לצייר ציורים כאוות נפשו, בנושאים שעלו על דעתו, ולא לפי הזמנה כמקובל באותם ימים.
הנדריקיה סטופלס, משרתת צעירה בביתו, הייתה לאהובתו וילדה לו בת בשנת [[1654]]. הוא גורש מ[[קלוויניזם|הכנסייה הקלוויניסטית]]. שנת [[1656]] הייתה השנה שבה נאלץ להכריז על [[פשיטת רגל]] וביתו ומיטלטליו נמכרו ב[[מכירה פומבית]], כולל אוסף התמונות העצום שלו. ב-[[1660]] ייסדו הנדריקיה וטיטוס חברה עסקית ורמברנדט נרשם כשכיר בחברה, כדי להינצל מגובים. אך בשנת [[1663]] נפטרה הנדריקיה וב-[[1668]] נפטר טיטוס. רמברנדט נפטר שנה אחריו, ב-[[1669]], בודד וערירי, בעוני ובחוסר כול.
שורה 20:
==עבודותיו==
[[קובץ:Rembrandt-Elison.png|שמאל|ממוזער|250px|פורטרט של יוהנס אליסון ([[1634]])]]
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] היה מקובל שציורי ה[[דיוקן]] יציגו את עיסוקו ומעמדו החברתי של המזמין. פעמים רבות נהגו חברי [[גילדה]] מסוימת להזמין תמונה קבוצתית. התמונה הקבוצתית הראשונה של רמברנדט הייתה "[[שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ|שיעור האנטומיה של דוקטור טוּלפּ]]" ([[1632]], [[האג]], [[מאוריציוס]]), שבה נראית קבוצת רופאים המאזינים להרצאתו של דוקטור טוּלפּ, ראש הגילדה של המנתחים. תמונה זו זיכתה אותו בפרסום ובהערכה מיידיים בשל דרך תיאורה הטבעית והחיה.
ניתן לראות פאר רב בתמונותיו החל משנות ה-30 של המאה ה-17, לאחר נישואיו לססקיה - דיוקנאות ותמונות דתיות המשקפות את מצבו דאז; תקופת שגשוג ורווחה, תקופה של נחת ושביעות רצון: "דיוקן עצמי עם ססקיה" (1635, דרזדן, הגלריה לציור), "פלשתים מנקרים את עיני שמשון" (1636, [[פרנקפורט]], המכון העירוני לאמנות). אך בשנות הארבעים חדל המזל להאיר לו פנים. יש חוקרים שטוענים כי זה בגלל הדיוקן הקבוצתי "[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]]" ([[1642]], אמסטרדם, רייקסמוזיאום), כאשר לא הבליט במידה שווה את כל המצוירים, עקב הבלטת העומק על ידי סידור הדמויות במרחב, ובכך יצר דרמה של [[אור וצל]] ותנועה. אך יש הסוברים שהתמונה התקבלה ברצון ושהדעיכה באה בעקבות מותה של אשתו. אזי, נטש רמברנדט בהדרגה את ההיבטים המוגזמים של סגנון ה[[בארוק]] וחיפש דרכים להבעת רוך, עדינות וחמלה בציוריו. הוא עשה זאת על ידי שימוש מיוחד בטכניקת אור וצל ובאמצעות תיאורים של מרחבי שמיים בנוף פתוח. ניתן לראות את השינוי שחל בטכניקה שלו ביצירה "בת שבע במקלחת" ([[1654]], [[פאריס]], [[לובר]]), שם אין מוצאים את האיכויות הדרמטיות שאפיינו את יצירותיו התנ"כיות המוקדמות; תמונה זו מתארת תיאור נאמן ואף בוטה של אי השלמות ה[[אסתטיקה|אסתטית]] של הדמות ואת ייאושה.
אפשר לעקוב אחר ההתפתחות בסגנונו על ידי התבוננות בתמונות הדיוקן שלו, שצייר במשך ארבעים שנים. ההתעמקות בהבעת הפנים, הביטחון העצמי שקורן ממנו והתלבושות הססגוניות של הציורים המוקדמים מפנים את מקומם ל[[סבלנות]] ולהדרת הכבוד שבתיאורים המאוחרים, המרגשים יותר.
בניגוד לרוב בני דורו ההולנדיים, שהתמחו בנושאים ספציפיים, צייר רמברנדט כמעט בכל תחום אמנותי שקיים. הוא היה מורה רב השראה ולימד אחדים מראשי הציירים בימיו, החל בדַאוּ, תלמידו הראשון ([[1628]]) וכלה בדה חֶלְדֶר, שהוסיף לצייר בהשראתו גם ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].
שורה 36:
* [[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]] ([[1642]], מוצג כיום ב[[רייקסמוזיאום]], [[הולנד]])
* [[אריסטו מתבונן בפרוטומה של הומרוס]] ([[1653]], מוצג כיום ב[[מוזיאון המטרופוליטן לאמנות]], [[ניו יורק]])
* בת שבע במקלחת ([[1654]], מוצג כיום ב[[מוזיאון
* [[משה שובר את לוחות הברית]] (1659, מוצג במוזיאון הלאומי [[גמלדה-גאלרי]] ש[[בברלין]]).
* [[אחשוורוש והמן במשתה אסתר]] ([[1660]], מוצג כיום ב[[מוזיאון פושקין]], [[מוסקבה]])
שורה 46:
==לקריאה נוספת==
* [[לאוניד פסטרנק]], '''רמברנדט, יצירתו וערכו ליהדות''', תרגום: [[ישורון קשת]], עם מבוא מאת [[חיים נחמן ביאליק]]; עם שלשים העתקים מתמונותיו של רמברנדט, ירושלים: [[הוצאת יבנה]], תרפ"ג.
* [[דורון לוריא]], '''רמברנדט - מיתוס מול מציאות''', [[הוצאת מפה]].
* מיכאל בוקמיל, '''רמברנדט : 1606-1669 תעלומת הצורה שנחשפה''', הוצאת ספרי [[טאשן]]
| |||