יהדות סלוניקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: שי סרוגו, הפועלים היהודים בנמל סלוניקי - בין העולם העות'מאני לעולמה של מדינת הלאום היוונית, הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"ד 2014
שורה 5:
 
==התפתחות ההתיישבות היהודית בסלוניקי==
הקהילה היהודית בסלוניקי, בפי היהודים שאלוניקי או שלוניקא, שורשיה ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]]. כבר [[הברית החדשה]] מזכירה כי בעיר היה בית-כנסת בו הטיף [[פאולוס]] במשך שלוש שבתות רצופות.

לאחר [[גירוש ספרד]] בסוף המאה ה-15 הייתה למרכז היהודי הספרדי הגדול ביוון, עת הגיעו אל סלוניקי עשרות אלפי יהודים, ביניהם רבי [[יוסף טאיטאצאק]] שהקים בה ישיבה גדולה, בה למדו בין השאר רבי [[משה אלשיך]], רבי [[שמואל די מדינה]] (מהרשד"ם), רבי [[אליעזר אשכנזי]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[יצחק אדרבי]] (מחבר [[שו"ת]] דברי ריבות) ורבי [[אישטרוק אבן שאנג'י]], והרב [[אברהם די בוטון]] בעל "[[לחם משנה]]".
 
בסוף [[המאה ה-16]] החלו לקבור ב[[בית הקברות היהודי של סלוניקי|בית הקברות היהודי]] של העיר, שהיה אחד מבתי הקברות הגדולים בעולם היהודי. להערכתו של יצחק עמנואל, במהלך הדורות נקברו במקום כארבע מאות אלף מתים.{{הערה|יצחק שמואל עמנואל, '''מצבות שאלוניקי בצירוף תולדות חייהם של גדולי הקהילה''', כרך א, ירושלים תשכ"ג, עמ' 11; על בית הקברות ראו גם: אייל ג'יניאו, "הרחבת בית הקברות היהודי של סלוניקי (1709): דוגמה למאבק בין-דתי על המרחב הציבורי בעיר העות'מאנית", '''[[פעמים]]''' 98-99, סתיו-חורף תשס"ו, עמ' 319-332}}