כיבוי ביום טוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשתי הלחם (ספר) |
|||
שורה 13:
בתלמוד הבבלי{{הערה|{{תלמוד בבלי|ביצה|כב|א}}}} מובאת דעת [[רבי יהודה]] שמותר לכבות אש כדי שלא יתעשן הבית או תשרף הקדירה, ואילו חכמים אוסרים.
יש אומרים שחכמים חולקים על רבי יהודה רק לגבי כיבוי למניעת התעשנות הבית, כי זה לא צורך אוכל נפש, אך כיבוי האש שתחת הסיר מותר{{הערה|[[רב שרירא גאון]], [[רי"ד]], [[ראבי"ה]], [[המרדכי|מרדכי]], [[מהרש"ל|יש"ש]], ועוד.}}. ויש אומרים שגם בזה חכמים חולקים, אך מדובר בקדירה ריקה שאין בהצלתה מחריכה צורך אוכל נפש ביום טוב{{הערה|[[בעלי התוספות]] ו[[רמב"ן]], וכך בארו 'ערך השולחן' ו'
ויש אומרים שגם אש שתחת קדירה עם מאכל אסור לכבות, כי רק כיבוי שקורה כתוצאה מהבישול, כמו בבשר חי המנטף או בשמים המכבים את האש תוך כדי הקטרתם, הותר ביום טוב. אך כיבוי שנועד לעצור את פעולת הבישול כדי שלא יישרף המאכל - לא הותר ביום טוב{{הערה|[[רא"ה]]. וכן באר ה{{משנה ברורה|תקיד|ד}} ועוד אחרונים את דברי הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך.}}. ולפי שיטה זו אסור לכבות אש או להנמיך להבה שתחת תבשיל העומד להישרף. אמנם גם לשיטתם האיסור הוא מדברי חכמים הואיל ואין הכוונה ליצור גחלים באמצעות הכיבוי.
| |||