מרכבות האלים – הבדלי גרסאות

**[[קווי נסקה]] - [[גאוגליף|גאוגליפים]] הנמצאים ב[[מדבר נסקה]], רמה גבוהה וצחיחה המשתרעת לאורך 85 קילומטר בקרבת חוף [[האוקיינוס השקט]] בין העיירות [[נסקה]] ו[[פאלפה]] בחבל הארץ [[פמפס דה חומאנה]] (Pampas de Jumana – ערבות חומאנה), כ-400 קילומטרים דרומית ל[[לימה]], [[עיר בירה|בירת]] [[פרו]]. יוצרי הקווים השתייכו ל[[תרבות נסקה]] המתוארכת לתקופה בין [[200 לפנה"ס]] לשנת [[600]] לספירה. הקווים יוצרים מאות תצורות שמורכבותן משתנה מקווים פשוטים וישרים שאורכם מגיע עד 20 קילומטרים, למשולשים, טרפזים, צורות מורכבות ומסוגננות של בעלי חיים כדוגמת [[קוליבריים|קוליברים]], [[עכביש]]ים, [[קוף|קופים]] [[לטאה|לטאות]] ו[[לווייתנאים|לווייתנים]] ואף דמויות אנושיות. לא ניתן לזהות את קווי נסקה כצורות בעלות משמעות אלא מצפייה בהם מהאוויר. מתוך הנחת היסוד שבני נסקה לא ראו מעולם את עבודתם מנקודת תצפית זו נולדו השערות מרובות על יכולות הבנאים ומטרותיהם. השערת פון דניקן היא שמדובר [[שדה תעופה|בשדה־תעופה]] קדום.

**[[מנגנון אנטיקיתרה]] - מתקן מסתורי שנשלה מהים ב-[[1900]] משרידי ספינה טרופה ליד האי ה[[יוון|יווני]] [[אנטיקיתרה]], ומתוארך [[המאה ה-1 לפנה"ס|למאה הראשונה לפני הספירה]]. המתקן מוצג כיום במוזיאון הלאומי היווני שב[[אתונה]]. המתקן מורכב ממחוונים, [[גלגל שיניים|גלגלי שיניים]], וחוגות. על המתקן הייתה לוחית [[ברונזה]] עם הסברים לתפעול המתקן. הפרופסור סולה פרייס מ[[אוניברסיטת ייל]], טען כי באמצעות המתקן ניתן היה לצפות את התנועות של השמש והירח. הדבר מוכיח לטענתו של פון דניקן כי גורמים שונים בנו את המתקן, כלומר חייזרים.

*'''מבנים מהתקופה הקדומה שלא ייתכן שנבנו על ידי בני התקופה בטכנולוגיה שהייתה בידיהם''':

**[[הפירמידה הגדולה של גיזה]]: ההנחה המקובלת היא שמאות אלפי [[עבדות|העבדים]] (שפון דניקן מפקפק בקיומם בשל כמות המזון הענקית שהייתה נחוצה כדי להאכילם) דחפו את האבנים מהן בנויה הפירמדה, במשקל שנים־עשר טון כל אחת, שמהן נבנתה הפירמידה, ב[[מישור משופע]] (שאורכו כ-3 ק"מ, מבנה ענק בסדר הגודל של הפירמידה עצמה, שלפי טענת הספר לא נמצאו לו שיירים ארכאולוגים) בעזרת חבלים על גלילי עץ (פון דניקן תוהה מאין היו להם גלילי עץ, שהרי סביר להניח שלא פגעו בעצים היחידים שעמדו לרשותם - עצי ה[[תמר מצוי|תמר המצוי]] - שסיפקו להם מזון).<br />פון דניקן מעלה את התמיהה הבאה: בהנחה שהעובדים החרוצים הגיעו לתפוקה יומית מרשימה של עשרה גושים מונחים זה על גבי זה, אזי כדי להשלים את הפירמידה המורכבת משני מיליון וחצי גושי אבן הם הזדקקו ל-664 שנים, בעוד שאנו יודעים כי [[פירמידה (מבנה)|הפירמידה]] שימשה [[קבורה|מקום קבורה]] לאדם שהגה אותה, [[ח'ופו|פרעה ח'וּפוֹ]].