יוהאן וולפגנג פון גתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ ←‏לייפציג (1765-1768): קישורים פנימיים
שורה 32:
בשנים [[1765]] עד [[1768]] למד גתה משפטים ב[[לייפציג]] אשר ב[[סקסוניה]]. לימודים אלה עמדו בסתירה גמורה להכשרתו וחינוכו עד אז ועוררו בו דחייה וסלידה. הוא ביכר להאזין להקראת שירה של המשורר [[כריסטיאן פירכטגוט גלרט]] והשתתף בסדנאות שהעביר. אצל אדם פרידריך אזר, מנהל האקדמיה של לייפציג, לקח שיעורים בציור. שם הכיר את [[פיסול יווני|הפיסול היווני]] והושפע מרעיונותיו האסתטיים של [[יוהאן יואכים וינקלמן]] שעיצבו את תפיסתו הקלאציסיטית מאוחר יותר. אף שזכה תחילה ליחס חשדני בשל מוצאו, התבלט תוך שבועות ספורים. הוא התאהב בקתכן (אנה קתרינה) שנקופף, אהבת נעוריו, וכתב לה שירי אהבה בסגנון ה[[רוקוקו]] המסורתי. בשנת [[1770]], כשהיה בן 21, הופיעה אסופה עלומת־שם של שיריו, אשר יועדו להלחנה (מחזור השירים "אנטה").
 
אצל רקע [[נחושת]] למד טכניקות של [[ריקוע נחושת]], [[גילוף עץ]] ותחריטו[[תחריט]]. הערצתו חסרת־האבחנה למשוררי התקופה פינתה את מקומה בהדרגה להעדפה מודעת של [[גוטהולד אפרים לסינג]] ו[[כריסטוף מרטין וילנד]]. בתקופה זו כבר הרבה לכתוב, בין השאר כתב [[אופרה]] ומחזה תנכ"י על [[בלשצר]]. כמעט את כל היצירות מהתקופה הזו השמיד מאוחר יותר. הקומדיה "השותפים לאשמה" שרדה, מאידך.
 
מרתף אווארבאך בעיר והמעשייה המקומית על רכיבתו של פאוסט על חבית בירה (משנת 1525) הותירו עליו רושם חזק. כאשר כתב לימים את חלקו הראשון של מחזהו [[פאוסט]], אימץ את מרתף אווארבאך כמקום המציאותי היחידי במחזה.