הירוגמיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלו הם יחסי מין, לא זנות פולחנית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''הירוגמיה''' (ב[[יוונית]]: '''ἱερογαμία'''), '''הירוס-גמוס''' (ביוונית: '''ἱερὸς γάμος''', הירוס-קדוש, גמוס - נישואים, יחסי מין), ירוגמיה, היא נישואין מקודשים או זנות פולחנית, זנות מקודשת. למונח יש גם משמעויות ב[[אלכימיה]] וב[[פסיכולוגיה יונגיאנית]].
מנהג זה הוא התפתחות האמונה על חתונת האלים (תיאוגמיה) שם מתקיימים נישואי קודש בין אל ואלה (למשל אשתר ותמוז), משם התפתח טקס סמלי, בו אלה (המיוצגת על ידי כהנת) קיימה יחסים עם המלך ובשלב מאוחר יותר משתתפים אנושיים מייצגים את האלוהויות (לרוב אלות נקבות) ומקיימים יחסים עם בני אנוש
[[מירצ'ה אליאדה]], בספרו "המיתוס של השיבה הנצחית" כתב שהירוגמיה מבוססת על נישואי השמיים והאדמה (למשל [[זאוס]] ו[[הרה]], [[אוסיריס]] ו[[איזיס]]).ומכאן נוצרה הבריאה הקוסמית. בחברות מסורתיות רבות טקס הירוגמיה בא לבטא את איחוד היסודות המנוגדים, והוא מתקיים כחלק מטקסי ראשית השנה החדשה, חג המציין חזרה אל נקודת ההתחלה.
שורה 9:
==בעולם העתיק==
{{הפניה לערך מורחב|זנות ביוון העתיקה#זנות קדושה (הירוגמיה)}}
החלק הראשון של המיתוס ה[[שומר]]י שב[[גליל ברטון]]{{אנ|Barton Cylinder}}, עוסק בתיאור המקדש של [[ניפור]], מפרט את הנישואין המקודשים בין [[אנו]] ל[[האלה האם|אלה האם]] [[נינהורסאג]] {{אנ|Ninhursag}} שבמהלכם נוגעים שמים וארץ (בדומה למתואר אצל [[הסיודוס]]), מכאן נולדה מסורת של קיום יחסים בין מלכי ערי-המדינה השומריות לבין כוהנות [[איננה]] כסוג של נישואין מקודשים, פעילות זו התרחשה בעיקר במהלך פסטיבל [[אקיטו]]{{אנ|Akitu}}. הייתה גם הירוגמיה גברית, במקדש [[נדיטו]]{{אנ|Nadītu}} שב[[ארך]] הכוהנת הגדולה בחרה למיטתה ב[[נקודת השוויון|חג השוויון]] כהירוס-גמוס גבר צעיר שייצג את [[דומוזיד]]. ב[[חוקי חמורבי]] היו סעיפים שהגנו על זכויותיהן וושמן הטוב של נשים שעסקו בהירוגמיה{{הערה|Nancy Qualls-Corbett, '''The Sacred Prostitute: Eternal Aspect of the Feminine''', Inner City Books, 1988}}.
גם אצל ה[[חתים]] הייתה זנות מקודשת{{הערה|Nagendra Kumar Singh, '''Divine Prostitution''', A.P.H. new delhi, 1997 P 6-7}}.
שורה 15:
[[סטראבון]] בספרו גאוגרפיה (8.6.20) כתב על מקדש אפרודיטה ב[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]] כי היו בו ״הטאירות שפחות המקדש״ רבות, בנוסף הוא כתב{{הערה|שם=אוסטינובה|[[יוליה אוסטינובה]], '''זנות בהיכל: זונות ונערות ליווי ביוון העתיקה ובפולחניה''', זמנים רבעון להיסטוריה גיליון 90, 2005, עמודים 30–39 }} כי בעיר קומנה היו "נשים רבות העושות מלאכתן בגופן, לרוב מוקדשות". באותו ספר (11.14.16) תיאר סטארבון את מנהגם של מכובדים ארמנים ממחוז אקיליזנה המקדישים לאלה [[אנהיד]]{{אנ|Anahita}} את בנותיהם הבתולות, על מנת שיעסקו בזנות מקודשת קודם לנישואיהן.
המשורר [[פינדארוס]] תיאר{{הערה|שם=אוסטינובה}} בפרוטרוט את מקדש אפרודיטה ואת ההירוגמיה במקדש אפרודיטה בקורינתוס.
[[הרודוטוס]] סיפר (פרק 199), על סמך דברים ששמע אבל לא ראה במו-עיניו, שכל נשות בבל היו חייבות, לפחות פעם אחת בחייהן, לשבת במקדש [[עשתר|עִשְׁתָר]] (אינָנָה) ולקיים יחסי מין עם כל גבר זר שיבחר בה, את כספי האתנן היו נותנות למקדש, ובפרק 93 סיפר שנשות [[לידיה]] היו אוספות נדוניה על ידי זנות מקודשת.
| |||