פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 123 בתים, לפני שנה
←‏תיאור כללי: זה לא כאילו מישהו קבע את הכללים. בואו ניצמד לרקע הכללי, פחות לעובדות לא מוכחות
 
==תיאור כללי==
ב[[יהדות חרדית|ציבור החרדי]] מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל [[בר מצווה|בר המצווה]] ועד ה[[חתונה]], [[גיל הנישואים]] נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/www/publications/int_ulor.pdf החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל], [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], יולי 2004}}, בציבור ה[[תנועת החסידות|חסיד]]י גיל ה[[נישואים]] המקובל נע בין הגילאים 18 ל-21 בהתבססות בין היתר לדברי המשנה {{ציטוטון|בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה}}{{הערה|{{משנה|אבות|ה|כא}}}}, ובציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]] והספרדי נע בין הגילאים 21-24. בחור מגיל 22 או 25 ומעלה בהתאמה, נחשב למעוכב שידוך ומכונה "אלטער בחור".
 
השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות [[תנועת החסידות|חסידיות]] הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה ב[[טהרה]] ללא [[הרהורים רעים|מחשבות אסורות]], וע"פ דברי הגמרא{{הערה|{{בבלי|קידושין|כט|ב}}.}} {{ציטוטון|עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו}}{{הערה|שם=ליל תיפח|בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.}}. ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את [[תלמוד תורה (מצווה)|מצוות תלמוד התורה]] לפני הנישואים המטילים על האדם עול פרנסה, וכפי דברי השו"ע{{הערה|1=אה"ע סי' א סעי' ג}} {{ציטוטון|ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר}}.