אלטער בחור
אלטער בחור (מיידיש: אלטער בחור (נהגה: אַלטֶר בּוֹחֶר), או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית. לקבוצה המבוגרת בישיבה קוראים אלטער'ס.
תיאור כללי
עריכהבציבור החרדי מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל בר המצווה ועד החתונה, גיל הנישואים נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית[1], בציבור החסידי גיל הנישואים המקובל נע בין הגילאים 18 ל-21 בהתבססות בין היתר לדברי המשנה ”בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה”[2], ובציבור הליטאי והספרדי ובחסידות חב"ד נע בין הגילים 21-24.
השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות חסידיות הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה בטהרה ללא מחשבות אסורות, וע"פ דברי הגמרא[3] ”עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו”[4]. ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את מצוות תלמוד התורה לפני הנישואים המטילים על האדם עול פרנסה, וכפי דברי השולחן ערוך[5] ”ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר”.
הסיבות לעיכוב נישואים אצל תלמידי ישיבה מעבר לגילאים המקובלים נובעות ממספר תופעות חברתיות שחלקן ייחודיות לציבור החרדי. לדוגמה, מקובל בציבור החרדי להמתין עד שאחיו הגדולים של הבחור יתארסו לפני תחילת תהליך השידוך, לבחור בעל בעיה רפואית תוצע בדרך כלל בת זוג עם בעיה רפואית מקבילה, ובחור הנחשב לשבבניק יתקשה למצוא בת זוג ממשפחה מכובדת, מה שאומר שעד שימצאו את השידוך התואם להם עלול להימשך זמן מה, מחמת מעגלי השידוכים הפנימיים בציבור החרדי המצומצמים יחסית.
היחס החברתי לאלטער בחור
עריכההיחס לו זוכים הבחורים המבוגרים משתנה ולא אחיד. לעיתים מתחשבים בהם באופן מיוחד, נותנים להם מעמד ואף רוחשים להם כבוד, מחמת גילם המבוגר יחסית ובפרט כאשר מדובר בכאלו שהספיקו ללמוד חלקים רבים בתורה, בתלמוד ובפוסקים ונחשבים לתלמידי חכמים באותה ישיבה. אך בדרך כלל ככל שהם מתבגרים ועדיין לא נישאים, ישנם רינונים אחריהם, מפקפקים בשמם ומעמדם ומאידך מרחמים עליהם, שכן מדובר בבחורים שלא מוצאים את ה'בַּאשֶערְט'. בנוסף, הימצאות "אלטער'ס" - בחורים מבוגרים - בישיבה משמשת כאיום סמוי לבחורים המתמהמהים בבחירת שידוך[6]. מסיבות אלו יעדיף לפעמים האלטער בחור לעזוב את הישיבה ואת מעמדו בה לטובת ישיבה אחרת בה יש יותר בחורים בני גילו. כתוצאה מכך בדרך כלל ככל שהישיבה יותר קטנה, כך יהיו בה פחות בחורים מבוגרים גם באופן יחסי. הישיבה העיקרית אליה פונים הבחורים המבוגרים היא ישיבת מיר, בה מתקבלים רק בחורים מגיל 20 ומעלה ("קיבוץ").
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- נטע סלע, משודכים: כך עובדת תעשיית השידוכים במגזר החרדי, באתר nrg, 11 באוגוסט 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2004
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'.
- ^ בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.
- ^ אבן העזר סי' א סעי' ג
- ^ ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג, הישיבה הגדולה בחינוך החרדי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 31 במרץ 2008