הדמוקרטיה האתונאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אספ\2 |
||
שורה 2:
'''הדמוקרטיה האתונאית''' הוא השם שניתן לשיטת ממשל מסוג [[דמוקרטיה ישירה]] שהתפתחה ב[[פוליס]] (עיר-מדינה) היוונית [[אתונה]]. הדמוקרטיה של אתונה נוצרה עם התפתחות היחידה [[גאופוליטיקה|הגיאו-פוליטית]] הייחודית ל[[יוון]]- הפוליס במהלך [[המאה השמינית לפני הספירה]] ועליית מעמד אזרחי הפוליס, בעלי האדמות והרכוש כמעמד המהווה חלק מהמערכת השלטונית והתגבשה לכלל מערכת ייחודית במהלך [[המאה החמישית לפני הספירה]] שזכתה לשם [[דמוקרטיה]] בתרגום מילולי: "שלטון העם".
על פי המודל האתונאי משמעות הדמוקרטיה היא שהקהיליה מחזיקה את העוצמה הפוליטית באופן קולקטיבי והיא מבוססת על 3 עקרונות: [[איזונומיה|אִיסוֹנוֹמִיָה]] שהוא שוויון זכויות פוליטי, [[איסגוריה|אִיסֵגוֹרִיָה]] שהיא הזכות השווה
אף על פי שהדמוקרטיה האתונאית נבעה מרעיונות מקוריים ונשגבים של שוויון ושאיפה לפעול למען טובת הכלל הודרו ממנה חלקים גדולים של האוכלוסייה, בראש וראשונה נשים, [[עבד]]ים וקבוצה שלישית של "[[מטויקים]]" (אנשים ממוצא לא אתונאי שהשתקעו באתונה. אלה היו בעלי זכויות תושב, אך לא זכויות אזרח).{{הערה|רחל צלניק. דמוקרטיות. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. {{ISBN|9650607579}} עמוד 8}}
שורה 12:
==רקע היסטורי==
במהלך [[המאה ה-11 לפנה"ס]] התפרקה [[יוון המיקנית|האימפריה המיקנית]], ויוון נכנסה ל[[תקופת המעבר ביוון|תקופת מעבר]] (ימי האופל). במהלכה החל להתגבש סדר פוליטי חדש, שיהיה המאפיין העיקרי של יוון ב[[יוון הארכאית|תקופה הארכאית]] ולאחר מכן ב[[יוון הקלאסית|תקופה הקלאסית]]. המרכזים החזקים שנשלטו על ידי מלכים בתקופה המיקנית נעלמו, ויוון התפרקה ליחידות מדיניות עצמאיות הידועות בשם '''[[פוליס]]''' (ברבים: פולייס; [[עיר מדינה|ערי-מדינה]]). הפולייס היווניות נבדלו זו מזו, אך היו להן כמה מאפיינים משותפים: הפוליס כללה מרכז שלטוני, בדרך כלל על ראש גבעה מבוצרת הידועה בשם [[אקרופוליס]], שלרגליה השתרעה העיר המוקפת חומה. חלק משמעותי בשטח שבין החומות הוקצה להתכנסות של תושבי העיר וכמקום השוק, והוא נקרא [[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]], מילה ביוונית שמשמעותה "אספה" או "נאום
מערך מדיני-פוליטי זה התגבש כבר בראשית [[המאה השמינית לפני הספירה]], ואתו גם השלטון של המלכים שהיה הבסיס לשלטון בתקופה המיקנית ובתקופת המעבר. באתונה נעלם המלך כשליט בלתי מוגבל ומדי שנה נבחר לתפקיד פקיד שפיקח על ענייני הדת הוא נשא את התואר [[בסילאוס]] ואשתו את תואר [[בסיליסה]] (מלכה), על פי המסורת המלך האתונאי האחרון [[קודרוס]] נהרג במלחמה מול ספרטה ומשלא נמצא אדם מתאים לתפקיד, בוטל מוסד המלוכה.
שורה 46:
סולון חילק את אזרחי אתונה ל-4 מעמדות על פי רמת הכנסה ובכך קבע כי המפתח ל[[ריבוד|ריבוד החברתי]] הוא הבסיס כלכלי ולא המוצא או המקצוע:
#'''פנטקוסיומדימנוי''' (pentakosiomedimnoi) - אזרחים שאדמתם הניבה לפחות 500 {{מונחון|מדימנוי|יחידת מידה לחיטה, 52 ליטרים.}} בשנה.
#'''היפייס''' (hippeis) - '[[מעמד הפרשים (באתונה העתיקה)|פרשים]]', אזרחים שהכנסתם הייתה שוות ערך ל-300 מדימנוי. שני מעמדות אלו נוצרו על ידי סולון בחלוקה מחדש של המעמד העליון והם היו זכאים להשתתף
#'''זאוגיטאי''' (zeugitai) - כלומר בעלי צמד [[בקר הבית|שוורים]], אזרחים שהכנסתם הייתה שוות ערך ל-200 מדימנוי והם בעלי זכות להשתתף
#'''תטס''' (thetes) - אזרחים שהכנסתם פחות מ-200 מדימנוי ובעלי זכות להשתתף
חלוקה זו קבעה מאידך כי לכל האזרחים יש חלק בשלטון הדמוקרטי אך בעלי הרכוש הרב ביותר קיבלו תפקידים בעלי משקל וחשיבות שהעניקו להם זכויות מיוחדות. רפורמה משלימה של סולון העניקה לכל האזרחים מכל המעמדות, מעמד וזכות שווים
===הרפורמות של קלייסתנס===
שורה 60:
כל תושבי הדמוס, אצילים, דלת העם, זרים ועבדים משוחררים נרשמו במפקד מיוחד וקיבלו אזרחות אתונאית מלאה ומעתה זוהה כל אזרח בשמו הפרטי בצירוף שם הדמוס אליו השתייך. לאחר ביצוע הרישום נסגרו הפנקסים והחברות בדמוס עברה מבן לאב, כך שגם אם אדם היגר ממקום מושבו ועזב את תחומי הדמוס הוא נותר חלק ממנו. חברי הדמוס - הדמוטאי - בחרו באדם שיעמוד בראשם שזכה לתואר דימרכוס ולאדם שינהל את ענייניו הכספיים של הדמוס, אספת הדמוס התנהלה כ[[רשות מקומית]] ודאגו לענייני הקהילה ולמקדשים שבתחום הדמוס. בגיל 18 התייצב כל גבר בפני אספת הדמוס ולאחר דיון התקבל כחבר מלא או אם נמצא פגם בפנייתו ומוצאו נדחתה חברותו.
כתוצאה משינוי זה נשבר כוחם של בתי האב שבעבר היו מרכיב עיקרי ובעל השפעה במוסדות השלטון ובמועצה הם התפזרו בדימויי החדשים והיו מיעוט
====חלוקה לאזורים ושבטים====
שורה 72:
אומדנים שונים בנוגע לגודל האוכלוסייה של [[אתונה העתיקה]] מצביעים על אוכלוסייה שבשיאה, במהלך [[המאה הרביעית לפני הספירה]], מנתה כרבע מליון איש בחבל הארץ [[אתיקה]] שאתונה הייתה במרכזו ושתושביו החשיבו עצמם כ'''אתונאים'''. מתוכם כ-30,000 היו בעלי מעמד של אזרחים עם זכות הצבעה במועצת העם. מספר האזרחים במהלך [[המאה החמישית לפני הספירה]] עמד ככל הנראה על 60,000 ולאחר מכן ירד דרסטית בעקבות המלחמות היווניות הבלתי-פוסקות אבל גם בגלל הקשחת הכללים שקבעו מי יזכה למעמד של אזרחות.
באתונה ואתיקה רק גברים בני 20 שהשלימו את שירותם הצבאי היו בעלי זכות הצבעה ומעמד של "אזרח" שגם נתן את הזכות להחזיק [[נכסי דלא ניידי]]. בכך נמנעה מרוב האוכלוסייה הזכות להשתתף בתהליך הדמוקרטי. במקרים מיוחדים הוענקה אזרחות על ידי
[[עבדות|עבדים]] - משועבדים ומשוחררים היו זרים שנקנו במקור מחוץ לאתונה, היו חסרי זכויות אזרח ולא נחשבו כחלק מהחברה. לכל אזרח אתונאי, אפילו עני, היה עבד אחד לפחות, ואזרחים בעלי אמצעים החזיקו לעיתים 10 עבדים ויותר. הם היו בעיקר שבויי מלחמה או עבדים שנחטפו בארצות מסביב ליוון, ומקצתם עבריינים שהורשעו בדין והפכו לעבדי המדינה האתונאית. לעבדים לא היו זכויות כלשהן, והם נחשבו לרכוש אדוניהם במספר מגבלות: אסור היה להרוג אותם, ורוצח עבד עלול היה לעמוד לדין. עבד יכול היה להופיע בבית משפט, אך בתנאי שאדונו היה מייצג אותו. עדותו של עבד לא התקבלה אם נגבתה בעינויים. סוג מיוחד של עבדים חי והתפרנס מחוץ לבית אדוניהם, והם הפרישו ממשכורתם סכום מסוים לאדוניהם. עבדים אלו ועבדים ששירתו בבית יכלו לקנות את חרותם תמורת כסף או שרות מיוחד.
שורה 97:
===הסטרטגוי===
בשלב מסוים, ככל הנראה בעת הרפורמות של קלייסתנס, נקבע תפקיד ומעין מועצה נוספים: עשרה סְטְרַטֵגוֹי - אחד מכל שבט, שהיו מפקדי הכוחות. בתחילה הם נבחרו במסגרת שבטית. לאחר מכן נבחרו הסטרטגוי על ידי כלל
====הדמגוגים====
במקביל לעליית הסטרטגוי ובעקבות רפורמת האריאופגוס יכלו אזרחים ממעמדות נמוכים לרכוש עמדות השפעה וכוח, תחילה
===מועצת האריאופגוס===
לאחר שנסתיימה שנת כהונתם עברו הארכונטים לשמש, עד יום מותם, במועצת האריאופגוס - "המועצה של גבעת [[ארס (מיתולוגיה)|האל ארס]]" - על שם מקום מושבה. מועצה זו שימשה ככלי פוליטי של מעמד האצולה, בראשה ישב הארכון, והיא שימשה כגוף מפקח על פעילות נושאי המשרות באתונה, פיקוח על תהליך חקיקת החוקים חדשים על ידי בחינתם בטרם התקבלה החלטה סופית של אספת העם וסמכות לבטל חוקים אם סתרו את החוקה או חוקים קיימים, ועל פי חוקים שנקבעו על ידי [[דרקון (מדינאי)|דרקון]] גם כערכאה משפטית במקרים של [[רצח]].
עם הזמן נשחק מעמדה של מועצת האריאופגוס, שכל עוד שמר על יוקרתו ומעמדו הוא גם עמד ככוח נגדי למגמה הדמוקרטית של שלטון כלל העם, לפי רפורמת קלייסטנס המועצה עמדה כשומר על החוקים והחוקה, ובשעות חרום ומצוקה השתמשו מדינאים ואסטרטגים במועצה על מנת להעביר החלטות נוחות ובמהירות, תחת חוקי [[אפיאלטס]] הועברו בשנת [[462 לפני הספירה]] סמכויות האריאופגוס בתחום המשפטי
===אספת העם===
[[תמונה:Scherbengericht.png|שמאל|ממוזער|150px|שברי אוסטרקונים, למעלה [[פריקלס]], במרכז [[קימון]] ולמטה [[אריסטידס]]]]
ה[[אקלסיה]] - (κκλησία) אספת עם האתונאית הייתה עמוד השדרה של הדמוקרטיה היא הייתה הגוף הריבוני והמחוקק וחבריה לא נבחרו כנהוג כפי שנהוג ב[[דמוקרטיה ייצוגית]], אלא היו כל אזרחי אתונה, הם היו זכאים להשתתף באסיפות, לדבר ולהציע הצעות בפני המליאה ולהצביע על הצעות שעמדו על סדר היום. בכך נקבע אופייה של מערכת השלטון באתונה כ[[דמוקרטיה ישירה]].
* הכרזות רשמיות על מלחמה או מתן אזרחות לזרים.
* בחירת נושאי תפקידים.
שורה 120:
===בתי המשפט===
במקביל
====בתי משפט עממיים====
בעקבות הרפורמות של [[סולון]], שהעניקו לאזרחי אתונה לתבוע לדין כל אדם אחר - גם אם התובע לא היה צד לאירוע או מי שנפגע על ידי העבירה, השתנו ההליכים המשפטיים באתונה. הארכונטים קיבלו את התביעות ערכו מעיין חקירה מוקדמת ואז עבר המקרה לדיון בפני אספת ההליאיה, בשלב לאחר מכן התנקזו כל הדיונים המשפטיים אל המועצה שהפכה לבית המשפט העיקרי באתונה. כדי לעמוד בעומס הוקמו בתי משפט שניהלו את הליכים בשיטת [[חבר מושבעים]] והיו לכל דבר זרוע של אספת העם, [[אריסטו]] נתן לגופים אלו את השם '''בתי משפט עממים''', עם התגבשות המערכת הם הפכו לעמוד השדרה של מערכת המשפט האתונאית והעברת המשפטים לידי העם הושלמה.
שורה 135:
בעת הרפורמות של קלייסתנס הוחלפה מועצת ה 400 במועצה בה היו חברים 500 אזרחים והיא הייתה מורכבת מ 50 נבחרים מכל שבט מבין 10 השבטים שהקים קלייסתנס. הבחירות למועצה נעשו בתחילת השנה האתונאית אז נערכו ישיבות במועצות הדימויי ובהן הורכבו רשימות מועמדים ראשוניות, לאחר מכן התכנס השבט כולו וקבע על פי הטלת גורלות ולפי מפתח שהתבסס על גודל הדימויי את נציגי השבט במועצת הבולי. הנציגים היו חייבים להיות בני 30 לפחות ויכלו לשרת עד 2 קדנציות כל אחת של שנה במועצה.
מלבד דיונים שנערכו במליאה של המועצה התחלקו חברי הבולי ל10 קבוצות של 50 חברים כולם משבט מסוים והם כיהנו כנשיאים באחד מ 10 החודשים בלוח השנה האתונאי ובתקופה זו נקראו בשם '''פריטנייס''' (נשיאים). חברי הבולי התורנים ישבו אכלו וישנו בבנין המועצה, על פי הטלת גורלות נבחר כל יום אדם אחד שנשא את התואר '''אפיסטטס''' (ביוונית: עומד בראש) שימש כ[[יושב ראש]] המועצה בישיבתה וגם כיושב ראש
הבולי שימשה ככלי לפיקוח על פעולת נושאי המשרות באתונה כך נבדק כל אדם שנבחר לתפקיד ממלכתי על ידי המועצה והחלטה על כשירותו נתקבלה בהצבעה, את אותו הליך בדיקה ואישור עברו גם אלו שנועדו להיות חברי מועצת הבולי - בפני חברי המועצה שעמדו לפני סיום תפקידם. כל נושא משרא ציבורית היה חייב להעביר לוועדות של המועצה דוחות מפורטים על פעילותו ואם סרח הוא היה עלול לעמוד בפני בית משפט.
שליחי מדינות זרות ונושאי תפקידים מאתונה הופיעו בפני המועצה ושטחו בפניה נושאים של מדיניות חוץ ובעיות ביטחון ולאחר דיון במועצה הועבר הנושא שעל הפרק להצבעה בפני
למועצה היו וועדות משנה בדרך כלל בנות 10 חברים - אחד מכל שבט ואלו ניהלו או פיקחו על פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, הן פיקחו על הצבא על הצי ובניית אוניות עבודות ציבוריות ועל נכסיה של המדינה האתונאית והארכון-מלך ביקש מהמועצה רשות ואישור לכל אחת מפעולותיו.
| |||