קרב קורסק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור לשדה מוקשים |
||
שורה 237:
ב-[[5 ביולי]] עם שחר פתחו קורפוסי הפאנצר [[קורפוס הפאנצר ה-41 (ורמאכט)|ה-41]], [[קורפוס הפאנצר ה-46 (ורמאכט)|ה-46]] ו[[קורפוס הפאנצר ה-47 (ורמאכט)|ה-47]] ו[[הקורפוס ה-23 (ורמאכט)|הקורפוס ה-23]] מ[[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]] בהתקפה על גיזרה ברוחב כ-45 ק"מ, שהוחזקה על ידי [[הארמייה ה-13 (ברית המועצות)|הארמייה הסובייטית ה-13]] והאגפים הסמוכים של הארמיות [[הארמייה ה-48 (ברית המועצות)|ה-48]] ו[[הארמייה ה-70 (ברית המועצות)|ה-70]]{{הערה|Glantz & House, עמ' 96}}. הכוח הגרמני התוקף (כולל כוחות עתודה) כלל 14 דיוויזיות חי"ר, 6 דיוויזיות פאנצר ודיוויזיית [[פאנצרגרנדיר]] אחת, ועוד דיוויזיית פאנצר בעתודת קבוצת ארמיות מרכז. לרשותו עמדו כ-1200 טנקים, תותחי סער ומשחיתי טנקים, מתוכם כ-900 היו זמינים להשתתף בשלבים הראשונים של המתקפה. וולטר מודל, מפקד הארמייה התשיעית, תיכנן להשתמש בעיקר בדיווזיות החי"ר שלו כדי להשתלט על רצועות ההגנה הסובייטיות הראשונות ולטהר נתיבי תנועה עבור כוחותיו הניידים. הוא לא רצה לשחוק את דיוויזיות הפאנצר והפאנצרגרנדיר שלו בקרב ההבקעה, ולכן שמר את מרבית הטנקים שלו בעתודה, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם בשלב הפריצה החוצה והתנועה לעומק אזורי העורף של הכוחות הסובייטיים בבליטת קורסק. רק דיוויזיית פאנצר אחת נועדה להשתתף ביום הראשון של המתקפה הגרמנית. את התפקיד המרכזי במתקפה הראשונית נועדו למלא 9 דיוויזיות חי"ר, שהופעלו בצוותי קרב משולבים בראשם נעו תותחי סער, משחיתי טנקים מדגם [[אלפנט (משחית טנקים)|פרדיננד]] וטנקים כבדים מדגם [[טיגר]] (ש-31 מהם הופעלו בשלב הראשון של המתקפה). הכלים המשוריינים נועדו להשמיד מטווח רחוק את תותחי הנ"ט והטנקים הסובייטיים, ולחסל עמדות מבוצרות במערך ההגנה הסובייטי, מכיוון שהיו מצוידים בשריון עבה, שהפך אותם לפחות פגיעים לאש הסובייטית.
תוך זמן קצר מצאו עצמם הכוחות הגרמנים התוקפים מסובכים בתוך [[שדה מוקשים]] ענק, בתוכו מוקמו חוליות של ציידי טנקים, וספגו אש עזה מתותחי הנ"ט ומהארטילריה הסובייטית. כוחות ההנדסה הקרבית הגרמניים, שפעלו תחת אש, התקשו לטהר מעברים בשדות המוקשים עבור השריון הגרמני, אף על פי שהשתמשו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים (כלי רכב בלתי מאוישים לפיצוץ מוקשים, שהופעלו מרחוק באמצעות גלי רדיו). 90 משחיתי הטנקים מדגם [[אלפנט (משחית טנקים)|פרדיננד]], שהופעלו כחוד החנית של התקפת [[קורפוס הפאנצר ה-41]], לא נפגעו כמעט מאש הנ"ט הסובייטית, משום שצוידו בשריון עבה מאוד (20 ס"מ בחזית). אבל רבים מהם שותקו תוך זמן קצר לאחר שעלו על מוקשים, והפכו מטרה נייחת לאש הארטילריה ולחוליות ציידי הטנקים שפעלו בשטח. הכלים המועטים שהצליחו להבקיע לעומק מערך ההגנה הסובייטי, מצאו עצמם מבודדים, והפכו מטרות קלות לחי"ר הסובייטי משום שלא צוידו במקלעים. התוצאה הייתה שרוב משחיתי הטנקים הוצאו מכלל פעולה כבר ביום הראשון למתקפה (אם כי רק מעטים הושמדו לחלוטין) והשפעתם על מהלך הקרב הייתה שולית. ההתנגדות הסובייטית העזה אילצה את מודל להטיל למערכה שתי דיווזיות פנצר נוספות בגזרת [[קורפוס הפאנצר ה-47]] כבר בשעות הצהריים של ה-[[5 ביולי]], כדי לסייע לכוחות החי"ר בהבקעת מערך ההגנה הסובייטי. למרות זאת, ההתקדמות המרבית של הכוחות התוקפים ביום הראשון למתקפה לא עלתה על 8 ק"מ. רק בגזרת [[קורפוס הפאנצר ה-41]] ובחלק מגזרת [[קורפוס הפאנצר ה-47]] הצליחו הגרמנים להבקיע דרך רצועת ההגנה הסובייטית הראשונה. [[קורפוס הפאנצר ה-46]] באגף המערבי (שכלל למעשה רק דיוויזיות רגלים) והקורפוס ה-23 באגף המזרחי של המתקפה הגרמנית, לא השיגו התקדמות משמעותית ועדיין היו מסובכים בלחימה ברצועת ההגנה הסובייטית הראשונה.
לקראת סוף יום הלחימה הראשון החליט [[קונסטנטין רוקוסובסקי]] שהגיעה העת להטיל למערכה את העתודות המשוריינות שלו, שהוצבו מאחרי רצועת ההגנה השנייה. [[ארמיית הטנקים ה-2]] ביחד עם [[קורפוס הטנקים ה-19]] נועדו לתקוף ב-[[6 ביולי]] עם שחר את הכוחות הגרמנים, שהצליחו לחדור לעומק מערך ההגנה הסובייטי, ולהדוף אותם לעמדות המוצא שלהם. בסה"כ נועדו להשתתף בהתקפת הנגד כ-750 כלים משוריינים בסיוע כ-1500 קני ארטילריה. בשעות הבוקר של ה-[[6 ביולי]] ערכו כוחות השריון הסובייטיים בסיוע כוחות רגלים שורת התקפות נגד, אך לא זכו להישגים משמעותיים. הם תקפו בחזית רחבה מדי, במקום לרכז את המאמץ בגזרה צרה, והיחידות התוקפות הוטלו למערכה בזו אחר זו, בזמנים שונים, במקום לתקוף בצורה מרוכזת. בנוסף לכך חיל האוויר הגרמני הצליח להשיג עליונות אווירית זמנית מעל שדה הקרב, ומטוסיו תקפו ללא הפרעה את הטנקים הסובייטיים, וגרמו להם אבדות כבדות. כתוצאה מכך, הגרמנים לא התקשו להדוף את מתקפת הנגד, ובמספר גזרות אף עברו להתקפה והצליחו להשיג התקדמות נוספת. עם זאת, מתקפת הנגד הצליחה להאט את קצב ההתקדמות הגרמנית, ואילצה את הפיקוד הגרמני להטיל למערכה חלק נוסף מעתודותיו הניידות.
| |||