ויקיפדיה

ורנר בראון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לצלם עיתונות
מ עריכה קלה. מקור לתאריך לידה - https://www.facebook.com/yehuda.braun/posts/1919412454758049
שורה 5:
}}
{{אין תמונה|איש}}
'''ורנר בראון''', (נולד בשנתב-[[12 ביוני]] [[1918]]), [[צילום עיתונות|צלם עיתונות]], [[צילום תת-מימי|צלם תת-מימי]] ו[[צלם]]-אמן.
==תולדות חייו==
בראון נולד בעיר [[נירנברג]] ב[[גרמניה]]. בהיותו בן 18 נחשף לראשונה לצילום באמצעות בנו של מעסיקו בבית מלאכה בעיר [[פירת]]. בשנת [[1937]], אחר עליית ה[[נאציזם]] לשלטון, עבר בראון תחילה ל[[דנמרק]] שם הוא, פרסם בעיתון כ-70 סדרות צילום של עבודות מגפרורים שנקראו: מקל ומטה (stick & stav){{הערה|שם=גיא|1=[http://www.avforum.org.il/emall/content.asp?cc=93807 ורנר בראון - חתן פרס למפעל חיים, גיא רז]}}. אחר תקופה מסוימת עבר ל[[שוודיה]], שם הצטרף להכשרה של [[עליית הנוער]]. בשנת [[1946]] הוא עלה ל[[ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בתחילה עבד אצל צלם לבנוני-נוצרי שפעל ליד [[שער יפו]]. בשנת [[1947]] רכש מעבדה לצילום, ברחוב בן יהודה 31, וקרא לה בשם "פוטו אירופה". בראון התגייס ל[[ההגנה|הגנה]] ומעבדתו פעלה בעיר במהלך כל [[מלחמת השחרור]]. הוא השתתף בלחימה על ירושלים במלחמת העצמאות. משנת [[1948]] הוא פעל כ[[צלם עיתונות]] עצמאי וצילם ב [[22 בפברואר]] [[1948]] את הפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים. מהקמת [[מדינת ישראל]] ועד [[מלחמת יום הכיפורים]] נמנה עם הצוות הבכיר של צלמי [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת לישראל]] ביחד עם: פרד צ'סניק, אלכס סטרז'מייסטר ודוד חריס{{הערה|[http://snunit.k12.il/jerusalem-photo/MAINBraun.html גלריית צלמי ירושלים על שם צדוק בסון]}}.
בשנים [[1952]] – [[1998]] שימש כצלם הראשי של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]].{{ש}}בשנת [[1952]] פגש ב[[אילת]] את "החבורה הצרפתית של [[ז'אק קוסטו]]" כפי שהוא קרא להם, "הם צילמו אז צילומים תת-ימיים בים-סוף, הם אלו אשר לימדו אותי לצלול; כשראיתי את הנוף מתחת למים, מיד נדבקתי בחיידק הצילום תת-הימי"{{הערה|שם=שלמה|1=[http://www.artispo.com/article.aspx?articleId=188 ורנר בראון - דור המדבר של הצילום בישראל, צלם אמן, אמן שלמה הר-פז]}}.
 
בשנת [[1955]] צילם יחד עם אדי הירשביין, במשך כשנה, סרט תיעודי ב[[אגם החולה]] (הסרט עובד והוצג ב[[הערוץ הראשון|טלוויזיה הישראלית]] בשנת [[1989]]). ב[[מבצע סיני]] שרת בראון כצלם צבאי. בשנת [[1956]] היה צלם רשמי של [[לשכת העיתונות הממשלתית]] וצילם את [[משפט אייכמן]]. ב-[[1964]] יצא למסע הרצאות ב[[ארצות הברית]] וב[[מקסיקו]] על "החי והצומח ב[[ים סוף]]", ההרצאות לוו בתמונות אותן צילם במהלך עבודתו באזור{{הערה|1=[http://www.avforum.org.il/emall/content.asp?cc=93807 ורנר בראון - חתן פרס למפעל חיים מאת: גיא רז]}}. בשנת [[1966]] החל מתמחה גם בצילומי אויר בארץ.{{ש}}
ורנר בראון גר ב[[מבשרת ציון]] עם אשתו ענת רותם בראון שאף היא אמנית. לזוג בן דני.
 
שורה 20:
ורנר בראון האמן אינו משתמש בתמונותיו לא באפקטים ולא בפעלולים. לדבריו, למה לחפש "אמנות-טריקים" במעבדה, כשהאמנות עצמה נמצאת חיה ונושמת מסביב, מעל (באוויר!), בתוך (הים!), ועל (ביבשה!)? לאמן ניתנת זכות הבחירה: מה הם הפרטים שישלוף מתוך סך הכול הזה שקיים מסביבו{{הערה|שם=שלמה}}.
 
בראון מושפע מן הרעיונות של "הצילום החדש" בגרמניה של שנות ה-30, המדגישות את איכויותיו העצמאיות של הצילום כמדיום טכנולוגי-מודרני, אולם הוא משלב בין רעיונות אלו עם נטייתו התרבותית של דור תש"ח-מצד אחד הינו חופשי ומשוחרר מבחינה צורנית, ומצד שני נענה לתחושות הלב ולמאוויים הקולקטיביים של היישוב העברי בארץ{{הערה|[http://snunit.k12.il/jerusalem-photo/MAINBraun.html גלריית צלמי ירושלים על שם צדוק בסון]}}. יחס דו ערכי בא לידי ביטוי גם בתצלומי הנוף שלו שגם הם מאפיינים את השיח היהודי/ציוני על אודות ארץ-ישראל, איכותה, גודלה וגבולותיה{{הערה|שם=שלמה}}.{{ש}}
 
בשנת [[1989]] העניק לו [[מוזיאון ישראל]] את פרס "אנריקה קבלין לצילום". בנימוקי חבר השופטים (פרופ' חנן לסקין והאוצרים [[ניסן פרז]] ויגאל צלמונה), נכתב בין השאר: "מאז שהגיע לישראל, תרם רבות לתחום זה של הצילום ויצר גוף עשיר של צילומים בפעילות מקצועית המשתרעת על עשרות שנים. הוא תיעד את נופה הטבעי, החברתי והאנושי של הארץ, בצילומיו הרגישים והאיכותיים. הוועדה החליטה פה אחד להעניק לורנר בראון את הפרס, כאות הוקרה על מפעל חיים ועל תרומתו לצילום העיתונאי והתיעודי בישראל"{{הערה|שם=שלמה}}.{{ש}}
ב"סטודיו" [[כתב עת|כתב העת]] ל[[אמנות]]{{הערה|שם=רז| מלחמה, שלום והומור (שיחה עם ורנר בראון רז גיא, 2001, ,( סטודיו 124, עמ' 79}}, נכתב: "בראון שייך לדור הצלמים "הייקים" שהגיעו לארץ בתחילת שנות ה-30 עם עליית הנאציזם. בכול נושא שורנר יצלם המניע אותו הוא אך ובעיקר האהבה לצילום.
ואכן דפדוף בצילומיו הרבים מספור, מראה גיוון רב ופריסה רחבה של נושאים: צילומי עיתונות דוקומנטארייםדוקומנטריים (שהפכו מזמן לתיעוד היסטורי יקר ערך!), צילומי אוויר, צילומים תת-ימיים, צילומי סקי, צילומי נוף וטבע מרהיבים וקסומים, נופי אדם וחברה - בנגיעה אנושית מלווה בנימה דקה של הומור, דיוקנים ועירומים רגישים ומעודנים, ובעצם הכול; דומה והוא היה רוצה לכבוש במבטו-האישי, דרך המצלמה, עולם ומלואו. מצלמתו היא חלק בלתי נפרד מגופו, דרוכה תמיד כדי לצוד רגעים מיוחדים וייחודיים בעת התרחשותם"{{הערה|שם=רז}}.
 
קשה למצוא קו סגנוני אחיד לצילומיו. ורנר הוא כמו ילד סקרן אשר כל דבר מעניין אותו. מספר דוגמאות: "לא היה לי כסף עבור טיסות פרטיות כדי לצלם מהאוויר, לכן, כשהזמינו אצלי צילומי אוויר זאת הייתה הזדמנות בשבילי "לגנוב" גם כמה "צילומים פרטיים" עבור עצמי. "אהבתי עצי זית (נושא ספר צילומיו הראשון) ומהם עברתי לאהבות אחרות של נוף וטבע". קו מנחה כלשהו העובר כחוט השני לאורך צילומיו הוא "משחקי אור"{{הערה|שם=שלמה}}.{{ש}} בשנת 2012 העניקה ועדת האמנות החזותית של [[מפעל הפיס]], מענק לאמנים: גליליה פלוטקין, מרגוט שדה, בוריס כרמי, ערי גלס וורנר בראון לביצוע פרויקט על "הכפר הערבי בישראל עד אמצע המאה העשרים".
 
==תערוכות==
* 1975 מצגת במוזיאון ישראל, " Jerusalem Triptych ", תצוגת שקופיות אור-קולית ו רבורב מסכית
* 1998 תערוכות יחיד, במוזיאון לצילום בתל חי 50 שנות צילום אוצר זאב הרץ. (התערוכה הוצגה גם בבניין עיריית נירנברג, גרמניה)
'''תערוכות משותפות''':
* 1990 משתתף בתערוכה " 40 שנות צילום עיתונות בישראל", גלריה פולברג, סן פרנסיסקו
* 2000 "מסגרת זמן" - מאה שנות צילום בא"י, מוזיאון ישראל/ אוצר: ניסן פרז
* 2001 צילום בפלסטין/א"י בשנות ה - 30 וה - 40, מוזיאון הרצליה
* 2001 "הוד והדר", מוזיאון ארץ ישראל.{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.696657 הודייה]}}
* ספטמבר 2006 בין גבולות המרחב לגבולות המקום – שיח צילומי על נוף הארץ, מוזיאון תל חי, אוצרת: נעמה חייקין{{הערה|[http://www.omuseums.org.il/mmthpgp_g/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91 בין גבולות המרחב לגבולות המקום]}}
* 2009 שירת האגם היסטוריה צילומית של אגם החולה, 1900-2009 תערוכת מחווה לצלם פטר מירום [[מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן]]{{הערה|1=[http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=8&t=1646#p6151 היסטוריה צילומית של אגם החולה, 1900-2009]}}.
* 2010 "הזקן": דוד בן-גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל, גלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון וגלריית הסנאט, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אוצרים: פרופ' חיים מאור וסטודנטיות בקורס אוצרות{{הערה|[http://www.maorart.com/inner_text-50 האיש הקטן גדול הזה, חיים מאור]}}
* 2014 ירושלים מוסררה בית הספר לצילום בבת עין אוצר אייל בן דב{{הערה| [http://www.musrara.co.il/2010-02-03-12-36-12ירושלים בבת-עין]}}
 
שורה 44:
* 1979 פרס שלישי בתחרות בינלאומית של חברת ניקון{{הערה|1=[http://www.imj.org.il/artcenter/defaultH.asp?artist=270866&list=%D7%91 מרכז המידע לאמנות ישראלית]}}
* 1989 [[פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום]]{{הערה|שם=שלמה}}
* 2007 ורנר בראון –Werner Braun חתן פרס הפורום לשימור אודיו- ויזואלי בישראל ( פסטיבל הקולנוע ירושלים והפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל){{הערה|1=[http://www.archijob.co.il/archijob_news/one_news.asp?IDNews=1601#.U860VeN_tHV ורנר בראון –Werner Braun חתן פרס הפורום לשימור אודיו- ויזואלי בישראל, 2007]}}.
 
==ספרים==
* '''תל אביב יפו''' ורנר בראון שוורין קרמון [[הוצאת כרמל]], 1953,
* '''עצי זית''' הוצאת כרמל 1958
* '''הים האדום כחול במעמקיו''' הוצאת [[א. לוין-אפשטין]], 1966
* '''בהיוולד עם: צילומים מראשיתה של המדינה''' : ורנר בראון ... [ואחרים] 2002
==לקריאה נוספת==
* רז גיא, 2001, "מלחמה, שלום והומור (שיחה עם ורנר בראון)", סטודיו 124.
* רונה סלע, קטלוג הקרן קימת ומצלמת, תמונות מהקופסה הכחולה 1903-2003, אפריל 2003.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 66:
{{מיון רגיל:בראון, ורנר}}
[[קטגוריה:צלמים גרמנים]]
[[קטגוריה:צלמים ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס אנריקה קבלין]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ורנר_בראון"