פליציה לנגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sfine8 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 18:
|פרסים והוקרה=כלת [[פרס הקיום הנכון]] (1990){{ש}}עיטור הוקרה על פעילותה מ[[הרשות הפלסטינית]] (2012)
}}
'''פליציה לַנגֶר''' ([[9 בדצמבר]] [[1930]], [[טרנוב]] שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] - [[21 ביוני]] [[2018]], [[גרמניה]]), היתההייתה [[עריכת דין|עורכת דין]] ופעילת [[זכויות אדם]] שייצגה במשך שנים רבות [[פלסטינים]] נגדם הוגשו [[כתב אישום|כתבי אישום]] על עבירות ביטחוניות. לנגר כתבה מספר ספרים שעסקו בהפרות זכויות אדם, לשיטתה, שבוצעו על ידי [[ישראל]] בשטחים. בספריה תיארה עינוי אסירים פלסטינים על ידי [[כוחות הביטחון]], הריסות[[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסת בתים]], גירושים ו[[ענישה קולקטיבית]]. הייתה פעילת [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית|רק"ח]] במשך עשרות שנים. משנת [[1990]] חיהחייתה ב[[גרמניה]].
 
==ביוגרפיה==
 
לנגר נולדה בשם '''פליציה עמליה וייט''' בעיר [[טרנוב]] שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] בשנת [[1930]], בת להורים [[יהדות פולין|יהודים]]. המשפחה הספיקה לברוח ל[[ברית המועצות]] עם פלישת הגרמנים, שם אביה מת ב[[גולאג]]. שאר קרוביה הושמדו על ידי הנאצים. לאחר [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] שבה לפולין עם אמה. ב-1947 הכירה [[ניצול שואה]] בשם מיצ'יו (Mieciu) לנגר. השניים נישאו ב-1949 ובשנת [[1950]] [[העלייה ההמונית|עלו לישראל]]. ב-1953 נולד בנה מיכאל. בשנת [[1965]] סיימה לימודי [[משפטים]] בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטהשב{{ה|אוניברסיטה העברית}}. היא עבדה תקופה קצרה במשרדב[[משרד עורכי- דין]] ב[[תל אביב]]. מיד עם תום [[מלחמת ששת הימים]], ונוכח התנגדותה הנחרצת לשלטון הצבאי של ישראל ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]] ווב[[רצועת עזה]], היא הקימה משרד משל עצמה ב[[ירושלים]] והחלה לייצג פלסטינים, נגדם הוגשו כתבי אישום על עבירות ביטחוניות. [[לאה צמל]] שימשה אצלה כעוזרת משפטית. בדצמבר 1967, במסגרת חברותה ב[[רק"ח]], ניהלה מסע מחאה על גירושו לירדן של פאיק וראד, פעיל קומוניסטי, שנעצר והואשם בפעילות נגד המשטר הצבאי הישראלי.
זכתה לפרסום רב בשנת 1979, כשייצגה בהצלחה את ראש עירית [[שכם]] [[בסאם אלשכעה]], נגדו הוציאה ישראל צו גירוש לאחר שהואשם בהסתה לפעילות טרור לאחר שהשמיע ביקורת קשה על [[הסכמי קמפ דיוויד]]. זמן לא רב לאחר ש[[בית המשפט העליון]] ביטל, לבקשתה, את צו הגירוש לשכעה, התנקשו בחייו אנשי [[המחתרת היהודית]], והותירו אותו ב[[כסא גלגלים]] כשרגליו קטועות. במשך שנים שימשה כסגנית הנשיא של "הליגה הישראלית לזכויות אדם" (בראשה עמד פרופסור [[ישראל שחק]]).
 
זכתה לפרסום רב בשנת 1979, כשייצגה בהצלחה את ראש עיריתעיריית [[שכם]], [[בסאם אלשכעה]], נגדו הוציאה ישראל צו גירוש לאחר שהואשם בהסתה לפעילות טרור לאחר שהשמיע ביקורת קשה על [[הסכמי קמפ דיוויד]]. זמן לא רב לאחר ש[[בית המשפט העליון]] ביטל, לבקשתה, את צו הגירוש לשכעה, התנקשו בחייו אנשי [[המחתרת היהודית]], והותירו אותו ב[[כסא גלגלים]] כשרגליו קטועות. במשך שנים שימשה כסגנית הנשיא של "הליגה הישראלית לזכויות אדם" (בראשה עמד פרופסור [[ישראל שחק]]).
בשנת [[1990]], לאחר 23 שנים שבהן ייצגה פלסטינים, סגרה לנגר את משרד עורכי הדין והיגרה עם בעלה ל[[גרמניה]], שם קיבלה משרת הוראה ב[[אוניברסיטת טיבינגן]]. מאז היא מתגוררת שם. בראיון ל[[וושינגטון פוסט]] אמרה לנגר כי הרגישה שאינה יכולה להמשיך ולשמש כעלה תאנה של מערכת המשפט בישראל. בגרמניה היא ממשיכה לכתוב ספרים ולעסוק ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. ב-[[2008]] קיבלה אזרחות גרמנית.
 
בשנת [[1990]], לאחר 23 שנים שבהן ייצגה פלסטינים, סגרה לנגר את משרד עורכי הדין והיגרה עם בעלה ל[[גרמניה]], שם קיבלה משרת הוראה ב[[אוניברסיטת טיבינגן]]. מאז, היאומאז מתגוררתהתגוררה שם. בראיון ל"[[וושינגטון פוסט]]" אמרה לנגר כי הרגישהשהרגישה שאינה יכולה להמשיך ולשמש כעלה תאנה של מערכת המשפט בישראל. בגרמניה היא ממשיכההמשיכה לכתוב ספרים ולעסוק ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. ב-[[2008]] קיבלה אזרחות גרמנית.
 
לנגר זכתה, בין היתר, לעיטורים הבאים:
שורה 34 ⟵ 35:
* [[מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]], 2009
* עיטור הוקרה על פעילותה מ[[הרשות הפלסטינית]], 2012{{הערה|http://maki.org.il/q-1688/}}
 
נפטרה ב-[[21 ביוני]] [[2018]].
 
==מספריה==