|
==מטרת התוכנית וחשיבותה==
מטרת העל של התוכנית היא חיזוק הזהות היהודית של צעירים יהודים בתפוצות והטמעת הקשר לישראל כחלק מזהות זאת. על מנת לממש מטרה זו, יוצרים השליחים קשרים בלתי פורמליים, מפעילים תוכניות חינוך. ויוצריםמוסדות בתוך כל קהילה, כדוגמת בתי כנסת, בתי ספר, קשריםתנועות בקהילההנוער. התוכנית חושפת למעשה את הקהילה היהודית לישראל, דרך עיני בני נוער בגיל טרום צבא.
השינשנים עובדים במספר מוסדות בתוך כל קהילה, כדוגמת בתי כנסת, בתי ספר, תנועות הנוער ועוד. במוסדות אלו, ישנה חשיבות רבה בעצם הנוכחות של השליח "ישראלי" במקום. את השפה העברית יציג השליח כשפה מדוברת במדינת ישראל ויוסיף עניין ללימודי השפה. לרוב, עצם העובדה שהילדים שומעים את הש"ש מדבר עברית, ומתנהל בעברית, מעניינת ומקרבת אותם ללימודי השפה. במסגרת החינוך לישראל לשליח גם כן השפעה משמעותית. בדרך של פעילויות עשירות, משחקים, שיחות, דיונים, מצגות ודילמות, יציג השליח את ישראל כמדינה מורכבת ויחבר נושאים רלוונטיים בישראל אל חייהם הפרטיים של התלמידים. השליחים הם לעיתים קרובים לגילם של התלמידים והחניכים, ולכן נתפסים כמודל לחיקוי ומקור למידע מעניין וישיר בהקשר לישראל. בקרב המבוגרים, השליחים יתפסו כאנשי חינוך יהודי וכצעירים אחראים, להם יש כישורים המתאימים להנחיל לנוער אהבת ישראל, ידע ותחושת שייכות וקרבה לישראל.
[[קובץ:תלמידי בית ספר יהודי בטורונטו חוגגים את יום העצמאות של מדינת ישראל בפעילות של שליחת שנת שירות.jpg|שמאל|ממוזער|400px|תלמידי בית ספר יהודי בטורונטו חוגגים את יום העצמאות של מדינת ישראל בפעילות של שליחת שנת שירות]]
מצד הקהילות היהודיות בתפוצות, השליחים יחזרו לארץ עם הכרות מעמיקה של הקהילות היהדות מחוץ לישראל והשוני בחיים היהודים של יהודי ישראל ויהודי התפוצות. השליחים יכירו זרמים שונים ביהדות כמו [[היהדות הרפורמית]], [[יהדות קונסרבטיבית|היהדות הקונסרבטיבית]], [[יהדות רקונסטרוקטיבית|רקונסטרוקטיביסטים]] וכולי, וכשיחזרו ל[[ישראל]], יוכלו לחשוף ישראליים אחרים לזרמי יהדות אלו. כמו כן, לראשונה נחשפים השליחים ומתחברים למושג העמיות היהודית, והם חוזרים חזרה לארץ בתחושת חיבור גדולה ליותר לעם היהודי באשר הוא.
==הליך המיון וההכשרה==
הליך המיון כולל:
*מילוי טופס הרשמה ראשוני
*סדנת מיון של יום שלם הכוללת בדיקת התנהלות בקבוצה, העברת תכנים חינוכיים ויכולות הדרכה ועמידה מול קבוצה.
*ראיון אישי הבודק תוכן, יכולות שיחה ויחסים בינאישיים
*מבחני אישיות פסיכולוגיים במכון מורשה.
*תהליך ההרשמה מתחיל מדי שנה בחודש מאי לתלמידי כיתות יא', ומסתיים לקראת תחילת פברואר לאחר בחירת השליח על ידי הקהילה. הקבלה מותנית באישור [[צה"ל]] לדחיית השירות הצבאי בשנה.
*יש דגש לשלוח לשליחות צעירים בעלי אופי חזק, אוהבי ישראל וציונים בכל לבם, המסוגלים להסתגל לתרבות חדשה. נדרש מהם להיות פתוחים, יצירתיים, בעלי כושר עבודה בצוות ובעלי ניסיון בהדרכה. מצופה מהם שיהיו בעלי ידע רב בנושאים הקשורים לישראל, יהדות וציונות.
תהליך ההכשרה כולל מספר סמינרים מרגע הקבלה לתוכנית, וסמינר של 10 ימים בקיץ. השליחים שינהגו ברכב יעברו קורס נהיגה מתקדמת וסמינרים מקצועיים שונים בהתאם לאזור השליחות. תוכני הסמינרים כוללים פיתוח זהות יהודית וחיבור למשימת השליחות, לימוד של זרמי היהדות בתפוצות, כלים לעבודת צוות, היכרות עם ארץ היעד בשליחות, ופיתוח כלים ומיומנויות הנדרשות לשליח כגון עבודה עם קהלי יעד שונים, מורכבות בחינוך לישראל, בניית תוכנית עבודה שנתית, ועוד. השינשנים אף מתנסים בהעברת פעולות מול קהל יהודי מרחבי העולם.
==פעילות בשנת שירות==
|
