גאוגרפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
[[קובץ:KiskaMap.jpg|שמאל|ממוזער|320px|[[מפה טופוגרפית]] של [[הר געש|הר הגעש]] קיסקה שב[[אלסקה]]. ה'''[[מפה]]''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה.]]
 
'''גֵּאוֹגְרַפְיָה''' (מ[[יוונית]]: גאו (γη) - "אדמה/קרקע", גרפיה (γραφία) - "תיאור ציורי") היא תחום [[מדע]]י אינטגרטיבי (כלומר כזה שהמחקר בו מתבסס על שניים או יותר תחומים מדעיים) בו נחקרים תופעות ותהליכים [[כוכב לכת|ארציים]] ו[[אדם|אנושיים]].
 
נהוג לחלק את הגאוגרפיה לשני תחומים עיקריים: '''[[גאוגרפיה פיזית]]''', הנשענת על [[מדעים פלנטריים]] ועוסקת בתופעות פיזיות שב[[כוכב לכת|כוכבי לכת]], בתחומים כמו [[גאולוגיה]], [[מטאורולוגיה]] ו[[הידרולוגיה]], וכן, '''[[גאוגרפיה אנושית]]''' החוקרת הממדים המרחביים של [[מדעי הרוח]] ו[[מדעי החברה]] בתחומים כמו [[הגירה]], [[קיימות]], [[תכנון ערים]], [[אדריכלות]], [[פסיכולוגיה]], [[מדעים קוגניטיביים]], [[דמוגרפיה]], [[כלכלה]], ו[[תרבות]].
 
הכלי הנפוץ ביותר בגאוגרפיה הוא ה[[מפה]], המשמשת לרישום, הצגה וניתוח של שלל התופעות - הפיזיות והאנושיות - שעל פני כדור הארץ.
 
==אטימולוגיה==
מקור המונח מ[[יוונית]]: גאו (γη) - "אדמה/קרקע", גרפיה (γραφία) - "תיאור ציורי".
 
== תולדות הגאוגרפיה ==
שורה 36 ⟵ 33:
=== גאוגרפיה היסטורית ===
{{ערך מורחב|גאוגרפיה היסטורית}}
תחומים והיבטים שונים של עיצוב הסובב בידי האדם בעבר, או במילים אחרות: את כל מה שחוקרת הגאוגרפיה האנושית (הגאוגרפיה של האדם) העכשווית וכך גם בעבר הלא כל כך רחוק, כגון התפתחות התרבויות והחברות בכדור הארץ.
 
חקר פני השטח הוא אחד מן הכלים החשובים ביותר בענף זה, שכן בעזרת חקר השטח ניתן להבין את השפעת בני האדם על סביבתם; כלי מרכזי במחקר הגאוגרפי-היסטורי הם מסמכים למיניהם, המצויים לרוב בארכיונים, שמחקרם חושף את התהליכים החברתיים-פוליטיים-כלכליים אשר עצבו את נופי העבר.
 
==בארץ ישראל==
בארץ ישראל, שימשה תחילה הגאוגרפיה ההיסטורית ככלי עזר בידי חוקרי המקרא והארכאולוגים, לזיהוי אתרים ותוואים קדומים (בעיקר בתקופת התנ"ך). לאחר מכן התפתחה להיות תת-תחום בפני עצמו, שמרבה לעסוק בדינמיקה של תופעות מרחביות מורכבות בעבר הקרוב (כגון תהליכי התיישבות בראשית העת החדשה), ולעמוד על הקשריהם, משמעותם והשלכותיהם. בתור אבי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית בארץ נחשב הגאוגרף פרופסור [[יהושע בן אריה]] מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
 
== ראו גם ==
שורה 54 ⟵ 56:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} התחומים הקלאסיים בגאוגרפיה ההיסטורית, לדוגמה, בודק איך התפתחו התרבויות והחברות ברחבי כדור הארץ והפכו למה שהם כיום.
 
חקר פני השטח הוא אחד מן הכלים החשובים ביותר בענף זה, שכן בעזרת חקר השטח ניתן להבין את השפעת בני האדם על סביבתם; כלי מרכזי במחקר הגאוגרפי-היסטורי הם מסמכים למיניהם, המצויים לרוב בארכיונים, שמחקרם חושף את התהליכים החברתיים-פוליטיים-כלכליים אשר עצבו את נופי העבר.
 
בארץ ישראל, שימשה תחילה הגאוגרפיה ההיסטורית ככלי עזר בידי חוקרי המקרא והארכאולוגים, לזיהוי אתרים ותוואים קדומים (בעיקר בתקופת התנ"ך). לאחר מכן התפתחה להיות תת-תחום בפני עצמו, שמרבה לעסוק בדינמיקה של תופעות מרחביות מורכבות בעבר הקרוב (כגון תהליכי התיישבות בראשית העת החדשה), ולעמוד על הקשריהם, משמעותם והשלכותיהם. בתור אבי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית בארץ נחשב הגאוגרף פרופסור [[יהושע בן אריה]] מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
 
[[קטגוריה:גאוגרפיה|*]]