מרדכי שלום יוסף פרידמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבוקובינה |
|||
שורה 4:
נולד ב[[סדיגורה]] לרבי [[אהרן פרידמן (סדיגורה)|אהרן פרידמן]] שהיה לימים ה[[אדמו"ר]] השלישי לסדיגורה, בעל "קדושת אהרן". אמו הייתה שרה שיינדיל רוזא נכדת רבי [[מרדכי פייבוש מהוסיאטין]]. בגיל 12 התארס עם מירל בתו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף מ[[חסידות זינקוב|מזיבוז']], ונישא לה בשנת [[תרע"ג]] בגיל 16, בשנת האבל לאביו. בחתונתו הכתירו קרובו רבי [[יצחק פרידמן (בויאן)|יצחק פרידמן]] מ[[חסידות בויאן|בויאן]] כאדמו"ר מסדיגורה.
בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[וינה|ווינה]] יחד עם שאר אדמו"רי [[בית רוז'ין]]. לאחר המלחמה היה פעיל ב[[אגודת ישראל]], וב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] הראשונה, בהיותו בן 26 בלבד, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא [[קרן התורה]]. לאחר המלחמה, נהג לערוך מסעות ברחבי גליציה, [[בוקובינה]] ופולין לבקר את חסידיו, ובפרט במרכז גליציה בה התרכזו חסידי סדיגורה. בשנת [[תרפ"ג]] ([[1923]]) הקים את ישיבת "משיבת נפש" ב[[פשמישל]]. בשם הישיבה נרמז שמו (מש"י). הישיבה דאגה גם למזון ושינה לתלמידים. בהמשך נוסד סניף לישיבה ב[[יוזפוב]] בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי שהיה חסיד סדיגורה.
בשנת [[תרפ"ה]] ערך מסע לטובת קרן התורה ב[[המבורג]]. הוא התקבל בכבוד על ידי רב העיר [[אברהם שמואל בנימין שפיצר]]. בכנסייה הגדולה השנייה בשנת [[תרפ"ט]], מונה לחבר [[מועצת גדולי התורה]]. ביתו בווינה היה אחד ממרכזי אגודת ישראל, והוא היה ממנהיגי התנועה וחברי תנועות [[צא"י]] ו[[פא"י]] עמדו עמו בקשר שוטף.
| |||