|
| ידוע בשל = חכם דת מוסלמי
}}
שיח' '''עבד אלעאל-ע'ני בן אסמאעיל אלנבולסיא-נאבּלוסי''',(ב[[ערבית]]: عبد الغني بن إسماعيل النابلسي; נכתב גם כ:עבד אלגני אלנבלאסי), חוקר אסלאם סוני ו[[סופים|סופי]] באמונתו, נולד בדמשק בשנת [[1641]] למשפחה של חכמי דת אסלאמים. אביו, אסמאעיל עבד אלעאל-ע'אניני, היה משפטן בבית הספר [[האסכולה החנפית|החנפי]] של האסלאם הסוני אשר תרם רבות לספרות הערבית. אלנבלוסיא-נאבלוסי התייתם בגיל צעיר. בניגוד למה שניתן להבין משם משפחתו אלנבולסיא-נבולסי מקורו לא היה משכם (נבלוס בערבית).{{דרוש מקור}}
עוד לפני גיל 20 לימד ועסק בפסקי דין מוסלמיים ([[פתווה]]). הוא שילב בין שתי תפיסות סופיות ה[[קאדריה]] וה[[נקשבנדיה]]. לאחר גיל 20 למד בביתו במשך 7 שנים את כתבי הקודש ולאחריהן לימד במסגדב[[המסגד אומאוויהאומיי|מסגד האומיי]] ב[[דמשק]] והפך מוכר בכל רחבי האזור כחוקר אסלאמי מוכשר. הוא סייר ולימד במקומות רבים בעולם,: ב[[איסטנבול]] (1664), [[לבנון]] (1688), [[ירושלים]] (1689), [[ישראל]] (1689), [[מצרים]] (1693), [[ערב הסעודית]] (1693) ו[[טריפולי]] (1700).
הוא נפטר ונקבר בדמשק בשנת [[1731]] בגיל 90.
== עבודתו ==
אלנבלוסיא-נאבלוסי פרסם מעל 300 כתבים בהם פרס את השקפותיו.
כתביו על סובלנות דתית כלפי דתות אחרות התפתחו בהשראת יצירותיו של חכם הדת הסופי מחבל [[אל-אנדלוס]], [[אבן ערבי]].{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=98383210&nTocEntryID=98385129 כתב פולמוס מאת עבד אלגניאל-ע'ני אלנאבלסיא-נאבלוסי על מעמדם הדתי של אהל אלדא-ד'מה]}}
ספרו "הערבים" העוסק בתנאי העוני של הקהילות האסלאמיות, הושפע מכתביו של המשפטן נאג'ם אלדיןא-דין אל-גאזיע'אזי (1570-16511570–1651).
בשני ביקוריו של אלנבלוסיא-נאבלוסי ב[[ארץ ישראל]], ב-1690 וב- 1693-4, ביקר באתרים [[נצרות|נוצריים]] [[יהדות|ויהודיים]], כמו גם במקדשים מוסלמים קדושים, ובכתביו הוא מספר על הנאתו מהכנסת האורחים של נזירים נוצרים מקומיים. הנושאים עליהם כתב כוללים [[סופיות]], [[חקלאות]] ו[[שירה]]. הוא גם כתב עבודות [[אתנוגרפיה|אתנוגרפיות]] על בסיס מסעותיו לטריפולי, מצרים, ירושלים, לבנון ושאר אזורי המזרח התיכון.
==הערות שוליים==
| 