הבדלים בין גרסאות בדף "דוד גרשטיין"

מ
הוספת קישור לטבע דומם
מ (הוספת קטגוריה:תאומים באמצעות HotCat)
מ (הוספת קישור לטבע דומם)
במהלך שנים אלה, ועל אף ההדים החיוביים להם זכו ציוריו בעיתונות ובעולם האמנות, חש גרשטיין צורך בהתחדשות ובחיפוש כיוונים חדשים והרחבת גבולות הציור. במהלך השנים 1980-1987 עסק גרשטיין במקביל לציור גם בניסיונות פיסול בעץ, אשר היו "תלת-ממדיים אך שמרו על איכויותיהם הדו-ממדיות"{{הערה|1=Gordon, Irena. "Boundless Painting", David Gerstein Sculptures, Gerstein Publishing, 2008. }}. גרשטיין שאף "להרחיב את גבולות הציור" לתחום תלת-ממדי. לאחר כמה ניסיונות של פיסול בחומר, אשר לא סיפקו את האמן, גילה את הרעיון של חיתוך האלמנטים והרכבתם יחד למעין פיסול בחלל. הרעיון לכך נבע בעת שירותו במילואים, כאשר פירק קופסת קרטון המשמשמת מחסנית לתרמילים, צייר על מחיצותיה הפנימיים של הקופסה, ולאחר מכן הרכיב את הקופסה שנית. מכאן התגלגל הרעיון לציור על קרטון גדול-ממדים והרכבתו לפסלים תלת-ממדיים. לאחר מספר פסלים בקרטון המשיך גרשטיין לעץ ולאלומיניום דק. גרשטיין הגדיר שנים אלו כ"מאבק" בין הציור לפיסול, ודימה את יחסו לציור ליחסים אל רעיה, ומנגד את יחסו לפיסול למעין רומן מרתק ואסור.{{הערה|שם=aviv}}
 
בשנת 1981 הציג גרשטיין לראשונה עבודות פיסול אלו בגלריה [[הוראס ריכטר]] ביפו. צעד זה היה נועז עבור הצייר בן ה-36, אשר לא עסק או הציג פיסול קודם לכן. העבודות שהוצגו בתערוכה היו מאלומיניום ומעץ, חומרים אשר היוו המשך לנושאים בהם עסק בציור בשנות ה-70: אמו הרוכבת על אופניים, חתולים, אגרטלי פרחים ואלמנטים שונים של [[טבע דומם]]. בשנים שלאחר מכן הציג גרשטיין בשתי גלריות שהיו מרכזיות באותה התקופה, [[שרה גילת]] ו[[רות דבל]], שם הוצגו המשך ה"חיפושים" של האמן אחר השפה החדשה ששילבה ציור ותלת-מימד. בשנת 1984 נסע גרשטיין לניו-יורק לראשונה מאז תום לימודיו שם, והחל לעבוד עם סוכנת האמנים [[מרילין גולדברג]] שהזמינה הפקה של שש סדרות מוגבלות של הדפסים על אלומיניום בשם "Art Cats". סדרה זו כללה נגזרות חתולים בהשראת 12 אמנים ידועים, החל מ[[ואן גוך]] וכלה ב[[פיקאסו]] ו[[ליכטנשטיין]]. בעקבות הפקת עבודות אלו הוזמן גרשטיין להציג תערוכה במוזיאון ישראל באגף הנוער. בתערוכה זו, אשר הוצגה בשנת 1987 תחת השם "מדודו לתלת-מימד", הוצגו פסלים "צבעוניים, עליזים, משעשעים ומזכירים צעצועים או מגזרות-נייר"{{הערה|1=רותי רובין, "מאלי אוחנה ועד מרסל דושאן", חדשות, 24.3.1987.}}. תערוכה זו סיכמה את כל עבודתו של גרשטיין בפיסול תלת-ממדי בשבע השנים שחלפו עד אותו זמן, והיוותה עבור גרשטיין פריצת-דרך; רוב העבודות שהוצגו בתערוכה נרכשו על ידי אספני המוזיאון מחו"ל, ובעקבות זאת קיבל גרשטיין הזמנות לתערוכות רבות בארצות הברית ובקנדה. בשנים אלו המשיך להתמקד בפיסול והקדיש את רוב מרצו לפיתוח סגנונו הייחודי.
 
===שנות ה-90, החזרה לציור וגילוי הלייזר===