יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אתה יכול לתקן. אין צורך לשחזר
אני מסכים עם נרו. מרחב הערכים הוא לא מזבלה.
שורה 23:
במקביל, בערך בשנות ה-1980, החלה לעלות [[חרדים ספרדים|החרדיות הספרדית]] כתנועה. אף כי תהליכי חילון ותירבות בהיקף גדול התרחשו בארצות המוצא של [[יהדות ארצות האסלאם]], אלה נעדרו לרוב עוקץ אידאולוגי או לפחות יומרה להחליף את המונופול של האליטה הרבנית על היהדות. ההתנגדות השמרנית להם הייתה מאופקת ובלתי-שיטתית (בדמות גינויים, אך ללא הקמת מוסדות והיבדלות חברתית כבאירופה) והרבנים שמרו בדרך כלל על קו מכיל. רק תחת הנסיבות במדינת ישראל, עם השקפה יהודית-חילונית סדורה ותוקפנית מחד ומאידך הדגם החרדי-אשכנזי שלמערכת החינוך שלו נשלחו רבים מילדי העולים, החלה לצמוח גם חרדיות ספרדית. זו התגלמה באופן פוליטי בייחוד ב[[מפלגת ש"ס]].
 
הציבור החרדי לגוניו נהנה מהתעצמות ניכרת מאז [[שנות השבעים]]. זאת בשל עליית ה[[רב-תרבותיות]] והסובלנות כלפיו – לאחר כמאתיים שנה שבהן דרשו מדינות קונפורמיות וטמיעה מצד מיעוטים, וכן בשל [[חזרה בתשובה|תנועת התשובה]] ההמונית. ההתעצמות ניזונה גם מההשפעה הדמוגרפית המתמשכת של שיעורי ילודה גבוהים, שעלו במידה ניכרת עקב התבססות [[מדינת הרווחה]] ושיפור שירותי הרפואה. במובלעות הומוגניות כמו [[קריית יואל]] שבניו יורק כוננו מחדש מערכות אכיפה פנימית, לראשונה מאז ביטול האוטונומיה היהודית במאה ה-18. אמנם מערכות אלו מתנהלות בעיקר בצורה סמויה, בדמות לחץ חברתי חזק המסתייע בהעלמת עין מצד הרשויות{{הערה|Leora Batnitzky, How Judaism Became a Religion: An Introduction to Modern Jewish Thought, Princeton University Press, 2011. עמ' 186-189.}}. בראשית המאה ה-21 גדל במהירות חלקם של החרדים מתוך כלל האוכלוסייה היהודית באירופה וצפון אמריקה, שרוב אגפיה האחרים שוקעים בשל התבוללות. צמיחה ניכרת מתרחשת גם במדינת ישראל, אם כי לזו מתלווים המשבר הכלכלי של "חברת הלומדים" ובעיות נוספות.
 
==מקור השם==
שורה 54:
בחברה החרדית שמוצאה מאירופה, הנוהג המקובל עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] היה שרוב הנערים לומדים מקצוע שיפרנס אותם, רק בראשית שנות ה-50 החל התהליך של יצירת "חברת לומדים" לצבור תאוצה בכל החברה החרדית, תחת הנהגתו של [[החזון איש]]{{הערה|אהוד (אודי) שפיגל, [http://www.jiis.org.il/.upload/spiegel.pdf "ותלמוד תורה כנגד כולם" - חינוך חרדי לבנים בירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011, עמ' 40.}}. ההשקפה המעדיפה באופן מובהק את לימוד התורה על פני העבודה, התחזקה בעיקר בארץ, לאחר השואה, מתוך תפיסה שלאחר חורבן עולם התורה באירופה יש לשקם אותו אף במחיר הפרת האיזון בין תורה לעבודה. בעבר, רוב החרדים ואפילו [[רב]]נים חשובים עסקו לפרנסתם בעסקים קטנים, כגון [[קמעונאות]] ומסחר. התמיכה הסוציאלית ממשלתית לישיבות ולכוללים תרמה רבות להתחזקות מגמה זו. לעומת החרדים החיים במדינת ישראל, החרדים החיים בחוץ לארץ נוטים יותר להשתתף בשוק העבודה{{הערה|עמירם גונן, מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל, ירושלים 2000}}.
 
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] החלו להישמע יותר ויותר קולות בתוך המגזר החרדי שקראו ליציאה לעבודה וללימוד מקצועות מודרניים. הדבר נבע בעיקר ממצוקה כלכלית גוברת והולכת, ומהקושי לקיים את עולם התורה שהגיע לממדים גדולים. בעקבות זאת נפתחו מכללות ללימוד מקצועות כעריכת דין, ראיית חשבון, ניהול עסקים, אדריכלות, מחשבים ועוד, שנועדו לבני המגזר החרדי ומותאמים לאורח חייהם{{הערה|שם=מפקחים|[http://www.panim.org.il/text/chinuch-haredy.pdf מספר המפקחים במוסדות החרדיים] באתר פנים}}.
==== תעסוקת הגברים ====
במשך השנים שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בישראל היו דומים מאוד לשיעורי התעסוקה של הגברים במגזר הכללי ועמדו על כ-84%, נתון הדומה לממוצע בשיעורי התעסוקה באירופה המתפרסמים על ידי ה-[[OECD]]{{הערה|ראו [http://www.oecd.org/israel נתוני ה-OECD] וגם [https://data.oecd.org/unemp/unemployment-rate.htm נתונים אלו]}}. בשנת [[1977]] הצטרפו המפלגות החרדיות לקואליציה הממשלתית ובמסגרת ההסכמים הקואליציונים הורחבה תחולתו של חוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ". כתוצאה, הצטרפו עשרות אלפי בני תורה למעגל של "חברת לומדים" רחבת היקף<ref>על המושג "חברת לומדים" ראו יעקב פרידמן, החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים, ירושלים,  מכון ירושלים לחקר ישראל, 1991.</ref>. הזכאות לפטור מהצבא הותנתה בכך שלא יעבדו לפרנסתם. שיעור הגברים החרדים שלמדו בישיבות גבוהות זינק מ-56% ליותר מ-90% אחוזים. משך הלימודים הממוצע בישיבות גבוהות עלה משמעותית והגיע לכ-20 שנה. החוק הפוטר תלמידי ישיבות משירות צבאי בתנאי שאינם עובדים יצר תמריץ חזק להישאר בישיבה ולא לרכוש מקצוע או לצאת להתפרנס. בשנת 1999 הגיע מספר הפטורים משירות צבאי מחוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ" לכדי 9.2% מכלל מחזור הגיוס. אלפי בני ישיבה קיבלו תמיכה כספית באמצעות המשרד לענייני דתות. כך חברת הלומדים החרדית בישראל הגיעה בשנת 2000 לכדי 50,000 גברים שהם מפרנסים פוטנציאלים של 200,000 עד 250,000 נפשות<ref>ראו עמירם גונן, "[https://fips.huji.ac.il/publications/yeshiva-work-american-experience-and-lessons-israel מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני ולקחים לישראל]", ירושלים, נובמבר 2000, מכון פלורסהיימר </ref> הנורמה החדשה שעדיף ללמוד תורה ולא לעבוד גרמה לצניחה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים עד לכדי 40% בשנת 2000. כמו כן, חרדים שביקשו לצאת לשוק העבודה אחרי שנים רבות בלימודי ישיבה נתקלו במציאות בעייתית כי לא היה להם מקצוע, לא למדו לימודי חול, לא ידעו אנגלית או מתמטיקה ולא יכלו להתקבל ללימודים בהשכלה הגבוהה.
 
על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|הלמ"ס]] בשנת [[2013]] מעט מעל מחצית הגברים החרדים (56%) היו [[עובד|מועסקים]] (בהשוואה ל־90% בציבור הגברים היהודי שאינו-חרדי){{הערה|שם=להב|{{ynet|אביטל להב|הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים|4615101|14 בינואר 2015}}}}.
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] החלו להישמע קולות בתוך המגזר החרדי שקראו ליציאה לעבודה וללימוד מקצועות מודרניים. הדבר נבע בעיקר ממצוקה כלכלית גוברת והולכת, ומהקושי לקיים את עולם התורה שהגיע לממדים גדולים. בעקבות זאת נפתחו מכללות ללימוד מקצועות כעריכת דין, ראיית חשבון, ניהול עסקים, אדריכלות, מחשבים ועוד, שנועדו לבני המגזר החרדי ומותאמים לאורח חייהם{{הערה|שם=מפקחים|[http://www.panim.org.il/text/chinuch-haredy.pdf מספר המפקחים במוסדות החרדיים] באתר פנים}}.
 
בשנת 2002 ירד מספר הגברים החרדים המועסקים לשפל של 35.7% בלבד{{הערה|שם=שנתון|גלעד מלאך, מאיה חושן, לי כהנר, [https://www.idi.org.il/media/7882/haredi_shnaton.pdf שנתון החברה החרדית בישראל], המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016, עמ' 141}}. אז התחילה הממשלה לנקוט ביוזמות חדשות לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, כולל מסלולים ייעודיים לשירות צבאי ואזרחי, תמיכה בהכשרה מקצועית וברכישת השכלה גבוהה, מרכזי הכוון, ייעוץ תעסוקתי וסיוע בהשמה. זאת לצד מערך תמריצים כלכליים לעידוד תעסוקת החרדים. הדבר הביא לעלייה מתמדת בשיעור התעסוקה לחרדים ובשנת 2008 הגיע ל-40%<ref>המועצה הלאומית לכלכלה על פי דו"ח "התעסוקה במגזר החרדי", המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית 18. הדו"ח הוכן על ידי פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל תב"ת (תנופה בתעסוקה) ג'וינט ישראל ופרופ' במחלקה לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר נרי הורוביץ, יו"ר אגורא מדיניות, בצלאל כהן, מנהל תוכניות חרדים של תב"ת (תנופה בתעסוקה) בג'וינט, וחגי לוין, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה.</ref>. כחלק מאג'נדה חברתית-כלכלית הציבה הממשלה יעד להגדיל את שיעור התעסוקה של גברים חרדים, ובשנת 2011 שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הגיע לכ-45%{{הערה|שם=רימון|{{ynet|רן רימון|בנק ישראל: 45% מהחרדים עבדו בשנת 2011|4199108|6 במרץ 2012}}}} ובשנת 2013 לשיא של 56%. יחד עם זאת, מספרם עדיין נמוך בהרבה מציבור הגברים היהודי שאינו חרדי שעמד אז על 90%{{הערה|שם=להב|{{ynet|אביטל להב|הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים|4615101|14 בינואר 2015}}}}. ואולם גם עלייה זו נבלמה כאשר הוקמה ממשלה קואליציונית צרה בשיתוף המפלגות החרדיות שבעקבותיה הוגדלו ההקצבאות לאברכים. רבים מהם העדיפו להשתייך למעמד החברתי היוקרתי יותר של לומדי תורה מאשר להיכנס בשוק העבודה אפילו במחיר של חיים מתחת לקו העוני. מספר המועסקים הצטמצם והגיע לכ-53% בשנת 2016 לעומת 91% בקרב הגברים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית{{הערה|שם=שנתון}}. מגמת הירידה בתעסוקת הגברים החרדים המשיכה, וברבעון השני של 2017 עמד על 50.9%{{הערה|שם=רימון}}. כל זה על רקע ההצלחה הכללית בישראל לעומת מדינות אירופה להגיע בשנת 2017 לרמה כללית של רק 9.6% מובטלים בישראל, נתון מהנמוכים ביותר באירופה{{הערה|ראו ב[https://data.oecd.org/unemp/long-term-unemployment-rate.htm#indicator-chart נתוני ה-OECD] ובהשוואה ל[https://data.oecd.org/unemp/unemployment-rate.htm#indicator-chart נתונים אחרים שלהם]}}.
 
תחומי התעסוקה של עובדים חרדים שונים במידה רבה מאלו של יהודים לא־חרדים: 33% מן הגברים החרדים עובדים בחינוך ו־23% בתעשייה ובשירותים עסקיים, לעומת 5% ו־40% (בהתאמה) מהגברים היהודים הלא־חרדים{{הערה|שם=שנתון}}.
 
שיעורי התעסוקה בציבור החרדי בישראל משתנים מאוד בהתאם למקומות המגורים. למשל, בבית"ר עילית השיעור הוא גבוה יחסית ועומד על 58%, לעומת שיעור נמוך ביותר של 39% בבני ברק 39%. באלעד שיעור התעסוקה הוא 56%, בירושלים 44%, בבית שמש 43% ובמודיעין עילית 40%{{הערה|{{ynet|מיכל מרגלית|הגידול נבלם: רק חצי מהגברים החרדים עובדים|5020731|25 בספטמבר 2017}}}}.
 
====תעסוקת הנשים====