|
'''העלייה לרגל הראשונה באסלאםלרגל''' ב[[אסלאם]], אשר נקראת גם "עומרת אלקדאא''ד'ו אל-קעדה",''' היא אירוע שהתחרש בסוף השנה השביעית ל[[הג'רה|היג'רה]] (629 לספירה).
כשהגיע זמן העליה לרגל אל [[הכעבה]], בקשביקש הנביא מוחמד מכל מי שנשאר בחיים מאלה שהיו ב[[הסכם חודיבייה]], לצאת אל [[מסגד]] הכעבה כדי לערוך את ה[[עלייה לרגל|עליה לרגל]]...כפי שהוסכם בין ה[[מוסלמים]] לבין נציג [[שבט קורייש|שבט קוריש]].
המוסלמים לקחו אתם 60 [[גמל|גמלים]] כקרבנות. המוסלמים גם יצאו עם [[כלי נשק|נשק]], מחשש לבגידת שבט קורייש. לפני הגיעם ל[[מכה]], שמו את כל הנשק שלהם במקום מסוים והפקידו עליו 200 [[לוחם|לוחמים]]. כל אחד לקח את [[חרב|חרבו]] הפרטית צפונה בנרתיקהבנדנהּ.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Najībābādī, Akbar Shāh K̲h̲ān,|שם=The history of Islam. Volume one|מקום הוצאה=Riyadh [Saudi Arabia]|מהדורה=First edition|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/945550974|oclc=945550974}}</ref>
כשראו אנשי קורייש שהמוסלמים באו, כמוסכם, לערוך את העליה לרגל, נסוגו לפסגות ההרים והתחילו מסתכלים על המוסלמים, כיצד הם מבצעים את העליה לרגל. ▼
▲כשראו אנשי קורייש שהמוסלמים באו, כמוסכם, לערוך את העליה לרגל, נסוגו לפסגות ההרים והתחילווהתבוננו מסתכליםכיצד עלמבצעים המוסלמים , כיצד הם מבצעים את העליההעלייה לרגל.
אז נפוצה בין אנשי קוריש שמועה האומרת כי בין המוסלמים התפשטה מחלה המתישה אותם.<ref>{{צ-ספר|שם=The Oxford history of Islam|מקום הוצאה=New York, N.Y.|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=1999|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/40838649|oclc=40838649}}</ref>
כשנודע לנביא מוחמד על השמועה, הורה לרוץ בשלוש ההקפות הראשונות סביב הכעבה. כשעובדי האלילים ראו את המוסלמים רצים מסביב לכעבה, אמרו אחד לשני: "על אלה אתם אומרים מותשים ממחלות ?! הרי הם חזקים יותר מאתנו, ואנו בריאים!".<ref>{{צ-ספר|מחבר=Armstrong, Karen, 1944-|שם=A history of God : the 4000-year quest of Judaism, Christianity and Islam|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Ballantine Books|מהדורה=1st Ballantine books ed|שנת הוצאה=1994|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/31003853|oclc=31003853}}</ref>
אחרי שעברו המוסלמים שבע פעמים בין הרי הא-סאפא והא-מארוואה, צווהציווה הנביא מוחמד לשחוטלזבוח את הגמלים שהביאו אתםאיתם כקרבנות. אח"כ שלח 200 מאלה שגמרו את ה[[עומרה]] לשמור על הנשק כדי שהשומרים יבואו ויערכו את העומרה מתחילתה. ▼
כשידעבתום הנביאהעומרה נשא מוחמד על השמועה, הורה לרוץ בשלוש ההקפות הראשונות סביב הכעבה. כשעובדי האלילים ראו את המוסלמים[[נשותיו רציםשל מסביבמוחמד#מיימונה|מימונה]] להכעבה, אמרו אחד לשני: "על אלה אתם אומרים מותשים ממחלות ?! הרי הם חזקים יותר מאתנו, ואנו בריאים!"לאישה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ArmstrongNasr, Karen,Seyyed 1944-Hossein.|שם=A history of GodIslam : thereligion, 4000-year quest of Judaismhistory, Christianity and Islamcivilization|מקום הוצאה=NewSan YorkFrancisco|מו"ל=Ballantine Books|מהדורה=1st Ballantine books edHarperSanFrancisco|שנת הוצאה=19942003|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/3100385350423003|oclc=3100385350423003}}</ref>
▲אחרי שעברו המוסלמים שבע פעמים בין הרי הא-סאפא והא-מארוואה, צווה הנביא מוחמד לשחוט את הגמלים שהביאו אתם כקרבנות. אח"כ שלח 200 מאלה שגמרו את ה[[עומרה]] לשמור על הנשק כדי שהשומרים יבואו ויערכו את העומרה מתחילתה.
בתום העומרה נשא מוחמד את מימונה כאשה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Nasr, Seyyed Hossein.|שם=Islam : religion, history, and civilization|מקום הוצאה=San Francisco|מו"ל=HarperSanFrancisco|שנת הוצאה=2003|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/50423003|oclc=50423003}}</ref>
אחרי החזרה מהעליה לרגל הזאת שלח מוחמד, כמה פטרולים צבאיים לשבטים שאיימו לתקוף את אלמדינה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Armstrong, Karen, 1944-|שם=Islam : a short history|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Modern Library|מהדורה=Modern Library ed|שנת הוצאה=2000|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/43552741|oclc=43552741}}</ref>
== ראו גם ==
| 