אברהם יעקב ברור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמרפל (שיחה | תרומות)
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, {{תמונה להחלפה}}
שורה 4:
|תאריך לידה=[[30 במרץ]] [[1884]]
|תאריך פטירה=[[8 בנובמבר]] [[1975]]
|תמונה=[[קובץ:Brawer.jpg|מרכז|150px]]{{תמונה להחלפה}}
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=חקר [[ארץ ישראל]], הכין [[מפה|מפות]] של ארץ-ישראל, אשר שימשו דורות רבים של תלמידים.
שורה 15:
 
==תולדות חייו==
ברור נולד ב-1884 ב[[סטרי]] שמדרום ל[[לבוב]], אז ב[[גליציה]] שב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]]. קיבל את חינוכו ב[[תלמוד תורה|חדר]] בארץ מולדתו [[גליציה]]. את לימודיו האקדמיים עשה ב[[אוניברסיטת וינה]]. באותו זמן למד גם ב[[בית המדרש לרבנים בווינה]], וזכה ל[[סמיכה לרבנות|הסמכה]] כ[[רב]] ולתואר [[דוקטור לפילוסופיה]] במקצועות [[היסטוריה]] ו[[גאוגרפיה]]. נישא לשרה (סופי) לבית מאיירסון. [[העלייה השנייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1911]], השתקע ב[[ירושלים]], ועסק בחקירת הגאוגרפיה וה[[היסטוריה של ארץ ישראל]]. הוא לימד תחילה ב"בית המדרש למורים" של [[חברת עזרה]].
 
בערב [[מלחמת העולם הראשונה]] נמנה ברור עם חוג קטן של אנשי מדע ב[[היישוב|יישוב היהודי בארץ]], שהיו החלוצים בפעילות מדעית בתחומי הגאוגרפיה, ה[[אתנוגרפיה]], ה[[גאולוגיה]], ה[[קלימטולוגיה]], ה[[בוטניקה]], ה[[אגרונומיה]] ועוד.
 
בשנת [[1914]] היה [[מנהל]] בית הספר היהודי של חברת "עזרה" ב[[סלוניקי]] שב[[יוון]]. משם עבר ל[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]], שם שימש כרב [[אשכנזים|הקהילה האשכנזית]] ומנהל בית הספר היהודי של חברת "עזרה". עם שובו ארצה בשנת [[1920]] חזר להתמסר לחקר ידיעת הארץ, ופרסם מספר רב של מאמרים בכתבי עת מדעיים בארץ ובחו"ל. כן הרבה לכתוב מאמרים בעיתונים, תחילה ב"[[הארץ]]" ואחר כך גם בעיתונים "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ו"[[הצופה]]". מ-[[1920]] ועד ל[[פרישה לגמלאות|פרישתו]] ב-[[1950]] הורה בבית המדרש הכללי למורים וב[[מכללת ליפשיץ|סמינר למורים "מזרחי"]] בירושלים.
 
היה חבר מערכת [[האנציקלופדיה העברית]] בשנים [[1949]]–[[1962]], וכתב מאות [[ערך (מאמר)|ערכים]] בתחומי הגאוגרפיה וההיסטוריה.
שורה 59:
* '''תל אביב והסביבה הקרובה''', תל אביב, הוצאת המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב, תרצ"ב.
* '''פרקי גאוגרפיה וטופוגרפיה של תל אביב''', תל אביב: תרצ"ז (הדפסה מיוחדת מתוך "ספר תל אביב").
* '''פתח-תקווה - סקירה גאוגרפית''': אם המושבות - פתח-תקווה 1953-188188–1953, פתח-תקווה, עיריית פתח-תקווה, ,1953.
* '''‫ספר לידיעת ארץ ישראל''' תל אביב: דביר, תרפ"ז-1928.
* '''ראשון לציון, סקירה גאוגרפית''', ראשון לציון, התרמ"ב-התש"א, ראשון לציון, [[עיריית ראשון לציון]], 1941.
שורה 66:
בתחום הגאוגרפיה הפיזית:
* '''על תוצאות הבדיקה של חול הים-התיכון בארץ-ישראל''' הופיע בקובץ "החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה", כרך א', ספר שני, בשנת 1924.
* '''מקרי הרעש בארץ-ישראל''', ירושלים, 1928, עמ' 325-316316–325.
* '''האור באקלימה של ארץ-ישראל''', [[הרפואה]], כרך ב'. חוברת א'. 19727. עמ' 323-319319–323.
 
ממחקריו בהיסטוריה:
שורה 75:
* '''הקיסר יוסף השני ויהורי גליציה''', השילוח, כרך כ"ג, 1910.
* '''לקורות יישוב החסידים בארץ-ישראל''' (שני מכתבים), ירושלים, תרפ"ר.
* '''ראשית השימוש בזכות הקפיטולציות על ידי יהודים בארץ-ישראל"''', ירושלים: תרע"ט (הדפסה מיוחדת מ-'ציון', שנה ה', ספר ב', ע"ע 169-161161–169).
* '''בנימין בן יונה מטודלה''', מחוך ספר המסעות. תר"צ.
* '''[[בנימין מטודלה]] (מונוגרפיה)''' תל אביב, אומנות, 1930.
* '''[[עלילות דם]] בסוריה ובארץ-ישראל לפני [[עלילות דמשק]]''', ציון. שנה, א', גיליון א'. 1929. ע"ע 4-74–7.
* '''אגרת לונץ''', מאזניים. כרך ל"ג, 1971, ע"ע 277-8181–277.
* {{PDF}} [http://www.dlir.org/archive/items/show/2209 "ערך פעולתו של הרא"מ לונץ לשעתה ולדורות"‫], '''[[ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]]''', יט (תשט"ו), חוב’ א-ב. סריקה במאגר [http://www.dlir.org/browse-e-journals.html DLIR]
* '''קולומיאה'''. תל אביב : דפוס הצופה, תש"ד. מתוך "[[הצופה]]"
שורה 93:
* '''טיול ל[[נחל פרת]] ולעין פואר''', שהופיע בקובץ לזכרו של הרב גדליה אונא, [[קיבוץ רודגס]], ת"ש.
* '''טיול מדעי בבקעת סיה''', קובץ החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה, ספר ראשון, ירושלים, 1921.
* בשנים 1976-19661966–1976, פרסם בכתב העת "[[בית מקרא]]" יותר מ-40 מאמרים בנושאים גאוגרפים ולשוניים.
<div style="direction: ltr;">
* The Results of Chemical Analysis of the Sand of the Mediterranean *Coast of Palestine", Z.d. D.P.V., Vol. 48, 1925. .325-316
שורה 109:
** משה ברור, 'ד"ר אברהם יעקב ברור (1884–1975)', עמ' ט–יא.
** ד"ר אברהם יעקב ברור : רשימה ביבליוגרפית, עמ' יב–טו.
** [[בנימין מזר]], 'לזכרו של א.י. ברור', עמ' טז.
** [[יהודה קדמון]], 'לדמותו של א.י ברור הגאוגרף', עמ' יז–כ.
* [[דב סדן]], 'דברים לזכר אברהם יעקב ברוור ז"ל', '''זיכרונות האקדמיה ללשון העברית''' כא–כד (תשמ"א), 164–168.