בית הכנסת המרכזי של חלב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
| נוסח תפילה = [[יהדות ספרד|ספרדי]], [[מוסתערבים|מוסתערבי]]
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=חלב|רוחב=36.2|אורך=37.15|שם=בית הכנסת המרכזי}}
}}[[תמונהקובץ:Allepo1947.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בית הכנסת העתיק לאחר שריפתו ב-1947]]
'''בית הכנסת המרכזי של חלב''' (ב[[ערבית]]: ''' كنيس في حلب''') הידוע גם בשמות '''בית הכנסת הגדול של חלב''' ו'''בית הכנסת אל-בנדרה''', נחשב לבית הכנסת המרכזי והגדול של קהילת [[יהדות סוריה|יהודי סוריה]].
 
== היסטוריה ==
בית הכנסת נבנה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]], למרות שייתכן ושימש כמקום ל[[פולחן]] יהודי כבר ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]]. על פי המסורת, בסיס בית הכנסת נבנה על ידי [[יואב בן צרויה]] קרוב ל-950 לפנה"ס, לאחר שצבאו של [[דוד המלך]] כבש את העיר. רבים מאמינים שבית כנסת זה הוא בית הכנסת הראשון שנבנה בעולם ולכן הוא מכונה גם בית הכנסת העתיק.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49203_105.pdf חלב - עירו של בן צרויה], עמוד 105}}
 
בית הכנסת נבנה ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]] והושפע מהאדריכלות המוסלמית. במאה ה-13, הוא נפגע כתוצאה מהכיבוש המונגולי של חלב וב-[[1327]] הפך ל[[מסגד]]. ב-1400, בעת כיבושו של [[טימור לנג]] חרב הבניין ונבנה שנית ב-[[1418]].
שורה 18:
 
== אדריכלות ועיצוב ==
עד [[המאה ה-16]], כלל המבנה אגף מערבי וחצר ששימשה ל[[תפילה ביהדות|תפילה]] בימי הקיץ. במאה ה-16, עם הגעת ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] לחלב, נבנה אגף מזרחי, ששימש הן לתפילה והן כ[[בית מדרש]]. בקירות האולם המערבי נמצאו שלוש [[קשת (מבנה)|קשתות]] שכונו "היכלות". שלושה היכלות נוספים נקבעו בקיר הדרומי של החצר.
 
היכל שביעי נבנה בקיר הדרומי של האגף המזרחי וסימן את הכיוון ל[[ירושלים]]. היכל זה כונה "היכל אליהו" או "מערת אליהו", ובו נשמרו כתבי הקודש ו[[כתר ארם צובא]]. בצמוד למערת אליהו שכנה [[מערת הצדיקים בחלב|מערת הצדיקים]], בה נקברו חכמי חלב ורבני קהילת ארם צובא.