תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניקוד
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
בימי קדם היו החקלאים קוצרים את יבולם צבתים-צבתים באמצעות [[מגל]] או [[חרמש]] ומקבצים אותם ל[[עומר (חקלאות)|אלומות]]. האלומות הושענו האחת כלפי השנייה, עם ה[[שיבולת (בוטניקה)|שיבולת]] כלפי מעלה, ונערמו לגדיש במטרה לייבש את גרגרי התבואה. לאחר שיבשו הגרגרים [[אסיף|נאספו]] אלומות התבואה מן השדה ו[[דישה|נדושו]] ב[[גורן]]. התבואה אז [[זרייה|נזרתה]] ברוח במטרה להפריד את הבר מן המוץ והתבן.
 
בשנת [[1826]] הומצאה ה[[מקצרה]], מכונה הקוצרת תבואה או עשבים ומשאירה אותם מפוזרים בשדה. בתחילה נרתמה המקצרה לבהמות משא, ובתקופות מאוחרות יותר הפכה לממונעת. שלב נוסף בהתפתחות [[מיכון]] הקציר היה המערמת, מכונה הקוצרת את התבואה ועורמת אותה על פני השדה לערמות. בשנת [[1872]] הומצאה המאלמת, אשר קושרת את התבואה לאלומות תוך כדי קצירה. ה[[קומביין תבואות|קומביין]], אשר משלב בין הקציר לדישה ולזרייה, פותח במקביל בשנת [[1834]], ומשמש עד היום ככלי המרכזי לקציר בעולם המפותח.
[[קובץ:קציר 01.jpg|ממוזער|250px|קציר באמצעות [[מקצרה]] הרתומה לטרקטור]]
==ראו גם==