עבאס מוסאווי – הבדלי גרסאות

לאחר נפילת הנווט [[רון ארד]] בשבי ארגון ה[[מחבל]]ים "ההתנגדות המאמינה", הזרוע הצבאית של תנועת [[אמל]] ב[[לבנון]], הורה [[ראש אמ"ן]] דאז, האלוף [[אורי שגיא]], ל[[אמ"ן]] לתכנן מבצע לחטיפתו כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. [[סיירת מטכ"ל]] ו[[שייטת 13]] החלו בהכנות למבצע החטיפה שכונה "'''שעת לילה'''". המבצע נועד לצאת לפועל ב-[[16 בפברואר]] [[1992]], אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול מדי מכדי שניתן יהיה לחוטפו. באגף המודיעין התגבשה ההמלצה להסב את המבצע למבצע [[סיכול ממוקד]]. לאחר שראש אמ"ן, שגיא{{הערה|1=[[עמרי אסנהיים]], "'''צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל'''", אור יהודה: [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], [[2012]], עמוד 81.}}, והרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], השיגו את אישור הדרג המדיני, תקפו מסוקים של ישראל שיירת מכוניות בדרום לבנון{{הערה|1=[[רונן ברגמן]], "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]], עמודים 348-367.}}. בתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו, בנו וארבעה אנשים נוספים{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|כך חטף נסראללה את ישראל|1.906673|28 באוגוסט 2003}}.}}. ישראל הצהירה כי ההתקפה הייתה ניסיון התנקשות מתוכנן{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 298-299.}}. בתגובה לחיסולו של מוסאווי ביצעה קבוצה המכנה עצמה "הג'יהאד האסלאמי" [[הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה|פיגוע בשגרירות ישראל]] ב[[בואנוס איירס]], ב-[[17 במרץ]] [[1992]], שהביא למותם של 29 ישראלים וארגנטינאים. פיגוע תגובה נוסף בוצע ב-[[18 ביולי]] [[1994]], [[הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה|בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס]] והביא למותם של 85 בני אדם.