שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למכון ממרא |
←תחליף לתרגום אונקלוס: מוצאת חן בעיניי השניות שפת האם היא שפת העם... |
||
שורה 40:
===תחליף לתרגום אונקלוס===
ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם{{מקור}} [[ארמית]], ועל כן קריאת [[תרגום אונקלוס]] אפשרה גם לפשוטי העם להבין את הפסוקים. בתקופות מאוחרות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם ועל כן קריאת תרגום אונקלוס לא סייעה להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות שמטרת חלק התרגום היא לסייע להבנת המקרא{{הערה|[[ארבעה טורים|טור]] ו[[שולחן ערוך|שו"ע]] [[אורח חיים]] סימן רפ"ה}}. לפי מנהג זה, פסוק שאין בו פירוש רש"י נקרא שלוש פעמים. עם זאת יש המקפידים לקרוא דווקא תרגום אונקלוס, גם כאשר שפת העם אינה ארמית, ובשולחן ערוך נכתב כי "ירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י"{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רפה|ב}}}}.
ישנן דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לעז יכול להוות תחליף לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת ה[[תוספות]]{{הערה|שם=תוספות}} וה[[רא"ש]]{{הערה|1=ברכות פרק א סימן ח}} 'תרגום' הוא דווקא תרגום אונקלוס, אך הביאו דעה לפיה שגם תרגום לשפות לעז יכול להחשב כתרגום. [[הט"ז]] כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון [[צאינה וראינה]] שנכתב ב[[יידיש]], או פירוש דומה אחר.
| |||