אימפיריאל איירווייז – הבדלי גרסאות

'''אימפיריאל איירווייז''' ([[אנגלית]] '''Imperial Airways''') הייתה [[חברת תעופה]] [[בריטניה|בריטית]] אשר פעלה בין [[1924]] ל-[[1939]], והתמחתה בטיסות בין-יבשתיות, למספר יעדים ב[[אירופה]] אך במיוחד אל יעדים ברחבי [[האימפריה הבריטית]], ב[[אפריקה]], ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] וב[[תת היבשת ההודית]].

החברה נוסדה בהמלצת ועדה ממשלתית שקבעה ב-[[1923]] כי יש לאחד את כל חברות התעופה הבריטיות לחברת תעופה בודדת, על מנת ליצור חברה שתהיה חזקה דיה כדי לפתח את קווי התעופה האזרחית לרחבי האימפריה. כדי לעודד את המיזוג, ניתנה לחברה [[סובסידיה]] בסך של מיליון [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] שהוענקה לה במשך עשר שנות פעולתה הראשונות. בחודש [[מרץ]] [[1924]] התאחדו ארבע חברות תעופה בריטיות ויצרו את אימפריאל איירווייז, אשר קבעה את הנהלתה ואת מרכז פעולתה ב[[נמל התעופה קרוידון]] בדרום [[לונדון]]. בחודש [[אפריל]] [[1924]] ביצעה החברה את טיסתה הראשונה, וחנכה שירות יומי בין לונדון ל[[פריז]]. בשנת פעולתה הראשונה הטיסה החברה 11,395 נוסעים ולמעלה מ-200,000 דברי דואר. ב[[אפריל]] [[1925]] הקרינה החברה לראשונה בהיסטוריה [[סרט קולנוע|סרט]] בעת טיסתה לפריז.

ב-[[1927]] החלה החברה להפעיל קווי טיסה לרחבי האימפריה, והקו הראשון קישר בין [[קהיר]] ל[[בצרה]]. ב-[[1929]] חנכה החברה קו טיסה בין לונדון ל[[קראצ'י]] ושנתיים לאחר מכן החל שירות אווירי ל[[טנגנייקה]], שהוארך מאוחר יותר ל[[קייפטאון]]. עם זאת, מטוסי החברה ששירתו יעדים ברחבי האימפריה היו [[סירה מעופפת|סירות מעופפות]] שהמריאו מחופי [[מרסיי]], והנוסעים הגיעו לשם בטיסה לפריז וממנה ב[[רכבת]] לדרום [[צרפת]]. מאוחר יותר החלו מטוסים אלה להמריא מ[[פוטסמות']]. ב-[[1934]] ייסדה החברה ביחד עם חברת [[קואנטס]] ה[[אוסטרליה|אוסטרלית]] [[חברה בת]] שהפעילה טיסות אזוריות ב[[דרום מזרח אסיה]].

גם ל[[ארץ ישראל]] הגיעו מטוסי אימפיריאל איירווייז, ולצורך כך הפעילה החברה תחנה בשדה התעופה ב[[עזה]] ([[נמל תעופה בן-גוריון|שדה התעופה בלוד]] טרם הוקם אז). תחנה זו שימשה בעיקר כתחנת ביניים לטיסות החברה בקו קהיר-[[בצרה]], ומטוסים בקו זה חנו בעזה לעצירה בת חצי שעה.

בשנת [[1931]] החליטה חברת אימפיריאל איירווייז לחנוך קו תעופה בין [[נמל התעופה קרוידון]] ב- [[לונדון]] ל- [[הודו]] דרך [[ארץ ישראל]], ל- [[טבריה]]. בין השנים 1931-1942 שימש [[ים כנרת]] כ[[שדות תעופה ימיים בארץ-ישראל|שדה תעופה ימי]]. הטיסה הייתה משולבת ב- [[מטוס ימי]] ובמטוס רגיל. ב-21 באוקטובר [[1931]] נחת המטוס הימי הראשון מסוג "s-17 scipio short" על פני הכנרת,{{הערה| [[הארץ]], 20 באוקטובר 1931, ט' חשוון תרצ"ב, עמוד 1(4) "האווירון אנגליה - הודו יגיע היום לא"י"}} הנוסעים הועברו ל-[[טבריה]] ומשם אל שדה התעופה [[צמח (מרכז אזורי)|צמח]], ממנו המריאו ל- [[הודו]] דרך [[בגדד]] במטוס יבשתי. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים ב[[כנרת]], בשנת [[1942]] בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות בכנרת, אך חודשו ב[[ים המלח]] וב[[מפרץ חיפה]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=cscbtskc8xk מטוסי ים בכנרת 1931-1942, יו-טיוב ]}}{{הערה| [http://israelphilately.org.il/he/catalog/articles/534/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94%20%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C ראשית התעופה בארץ ישראל - התאחדות בולאי ישראל]}}