חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 23432973 מ־06:23, 18 ביולי 2018 מאת דוד שי - ההסדר הקודם עדיף |
הרועד מעת לעת (שיחה | תרומות) הסדר הנוכחי מקדים באופן הגיוני את עמדת התומכים לעמדת המתנגדים |
||
שורה 1:
'''החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון''', המוכר בשם המקוצר '''חוק ההסדרה''', הוא [[חוק]] שנועד להסדיר את מעמדם של [[מבנה|בתים]] ב[[התנחלות|התנחלויות]] ב[[יהודה והשומרון]] שנבנו על קרקעות ב[[בעלות]] פרטית, חלקית או מלאה, של [[פלסטינים]].{{הערה|שם=שלו|{{וואלה!|טל שלו ויקי אדמקר|אחרי דיון סוער: חוק ההסדרה אושר פה אחד בוועדת השרים לחקיקה|3013038|14 בנובמבר 2016}}}} לפי אחת ההערכות, החוק
לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה [[הפקעת מקרקעין|תפקיע]] מהם את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן ל[[הממונה על הרכוש הממשלתי|ממונה על הרכוש הממשלתי]] ב[[אזור יהודה ושומרון]].{{הערה|שם=ליאל|{{mako|דפנה ליאל|מהו בעצם חוק ההסדרה?|fc057b1dcbd5851004|news-military/politics-q4_2016|13 בנובמבר 2016}}.}} בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם. החוק אושר ב[[הכנסת העשרים|כנסת]] ב-[[6 בפברואר]] [[2017]].{{הערה|שם=חוקק-בכנסת|[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press6217g.aspx חוק ההסדרה אושר בקריאה שנייה ושלישית], אתר [[הכנסת]], 6 בפברואר 2017{{ש}}[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_369690.pdf חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017], [[ס"ח]] 2604, 13 בפברואר 2017}} ב-17 באוגוסט 2017 הקפיא בג"ץ את ביצוע החוק עד לדיון בעתירות שהוגשו בנושא.
שורה 37:
חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי הרחיבה בעניין זה: "מרבית היישובים הוקמו בעידוד ממשלות ישראל ובמימונן ומרבית התושבים שקבעו בהם את ביתם עשו זאת בתום לב ולא היו מודעים לעובדת הקמתם על קרקע פרטית. ביחס לחלק מהיישובים גם רשויות המדינה אשר היו מעורבות כאמור בהקמתם לא היו מודעות לעובדת היות המקרקעין במקום מקרקעין פרטיים...מציאות זו דורשת הסדרה צודקת, מאוזנת והגונה וזו אינה יכולה לבוא בדרך של התעמרות בתושבי היישובים, הצגתם כעבריינים וכפורעי חוק, גירושם מהם והריסתם, שעה שכאמור נשלחו למקום בגיבוי המדינה ומשיקולים אסטרטגיים וביטחוניים. הפתרון הראוי בנסיבות אלו הוא פיצויים ביד נדיבה של בעלי המקרקעין המקוריים, הן בקרקע והן בכסף, והסדרתם התכנונית של היישובים במיקומם הנוכחי".{{הערה|שם=שולי}}
=== עמידת החוק בדרישות המשפט הבינלאומי וזכות הקניין - עמדת התומכים===▼
בין השאר נטען כי דיני שטחים כבושים לא חלים ביו"ש, וכי הטענה שדיני הכיבוש חלים ביו"ש מנוגדת לעמדה הרשמית של ישראל לאורך השנים, וכי גם אם היו חלים, החוק הבינלאומי לא אוסר הפקעה תמורת פיצוי, אלא רק החרמה.{{הערה|שם=אתר0404}}▼
נימוק נוסף הוא שהדין הבינלאומי מתיר הפקעת קרקעות לטובת האוכלוסייה המקומית, ואוכלוסיית המתיישבים נחשבת אוכלוסייה מקומית (מושג שאינו זהה למושג אוכלוסייה מוגנת), ובשנים האחרונות ניתנו בבג"ץ פסיקות המכירות במעמד זה.{{הערה|שם=אתר0404}}{{הערה|שם=רוטמן|שמחה רוטמן, [http://mida.org.il/2017/01/23/חוק-ההסדרה-כתב-הגנה/ חוק ההסדרה – כתב הגנה], באתר מידה}}▼
כמו כן נאמר שהפקעת קרקעות לצורך הקמת יישובים ושכונות היא הליך נורמטיבי ושכיח. שנעשה בו שימוש רב במדינת ישראל, הן כלפי יהודים והן כלפי ערבים, הפקעות אלה עברו פעם אחר פעם את מבחן בג"ץ, אשר קבע כי הקמת יישובים ושכונות היא צורך ציבורי המצדיק את הפגיעה בזכות הקניין של הפרט.▼
גם חוק ההפקעות הירדני החל ביו"ש מתיר להפקיע אדמות לכל צורך ציבורי שהממשלה תגדיר, ופקודת ההפקעות הישראלית הדומה לחוק זה קובעת במפורש כי אחת המטרות שייחשבו צורך ציבורי היא "הקמה, הרחבה או פיתוח של יישוב".{{הערה|שם=רוטמן}}▼
=== עמידת החוק בדרישות המשפט הבינלאומי וזכות הקניין - עמדת המתנגדים===
שורה 47 ⟵ 57:
חוות דעת של עשרים ושמונה משפטנים ישראליים בכירים הוגשה לבית המשפט העליון, ובה הם טוענים בפירוט שחוק ההסדרה מנוגד לחוק הישראלי והבינלאומי.{{הערה|[http://media.wix.com/ugd/3dfc6d_a2b63230b4a14878a441e74be6969aa0.pdf חוות דעת 28 המרצים שהוגשה כבקשת ידיד בית משפט.]}}
▲=== עמידת החוק בדרישות המשפט הבינלאומי וזכות הקניין - עמדת התומכים===
▲אל מול טענות אלה, מספר משפטנים, בהם פרופ' [[אבי בל]]{{הערה|פרופ' אבי בל, [http://www.israelhayom.co.il/opinion/428471 חוק ההסדרה: כן חוקי], [[ישראל היום]], 18 בנובמבר 2016.}} השופט לשעבר [[הרן פיינשטיין]],{{הערה|{{הקלטה}} [https://soundcloud.com/glz-radio/esp1w6plnrvy ראיון עם פרופ' הרן פיינשטיין], ראיון עם [[אראל סג"ל]] ב[[גלי צה"ל]], 7 בפברואר 2017.}} פרופ' יוג'ין קונטרוביץ, פרופ' [[טליה איינהורן]] ופרופ' [[שלום לרנר]],{{הערה|שם=אתר0404|{{0404|איציק וייס|חוק ההסדרה: משפטנים בינ״ל הפריכו את חוות הדעת של מנדלבליט|58358ac7a36a44e8378b4570|23 בנובמבר 2016}}}} טענו שהחוק מתאים ל[[מקורות המשפט הבינלאומי הפומבי#המנהג הבינלאומי|משפט הבינלאומי המנהגי]], והוא חוקי וחוקתי.
▲בין השאר נטען כי דיני שטחים כבושים לא חלים ביו"ש, וכי הטענה שדיני הכיבוש חלים ביו"ש מנוגדת לעמדה הרשמית של ישראל לאורך השנים, וכי גם אם היו חלים, החוק הבינלאומי לא אוסר הפקעה תמורת פיצוי, אלא רק החרמה.{{הערה|שם=אתר0404}}
▲נימוק נוסף הוא שהדין הבינלאומי מתיר הפקעת קרקעות לטובת האוכלוסייה המקומית, ואוכלוסיית המתיישבים נחשבת אוכלוסייה מקומית (מושג שאינו זהה למושג אוכלוסייה מוגנת), ובשנים האחרונות ניתנו בבג"ץ פסיקות המכירות במעמד זה.{{הערה|שם=אתר0404}}{{הערה|שם=רוטמן|שמחה רוטמן, [http://mida.org.il/2017/01/23/חוק-ההסדרה-כתב-הגנה/ חוק ההסדרה – כתב הגנה], באתר מידה}}
▲כמו כן נאמר שהפקעת קרקעות לצורך הקמת יישובים ושכונות היא הליך נורמטיבי ושכיח. שנעשה בו שימוש רב במדינת ישראל, הן כלפי יהודים והן כלפי ערבים, הפקעות אלה עברו פעם אחר פעם את מבחן בג"ץ, אשר קבע כי הקמת יישובים ושכונות היא צורך ציבורי המצדיק את הפגיעה בזכות הקניין של הפרט.
▲גם חוק ההפקעות הירדני החל ביו"ש מתיר להפקיע אדמות לכל צורך ציבורי שהממשלה תגדיר, ופקודת ההפקעות הישראלית הדומה לחוק זה קובעת במפורש כי אחת המטרות שייחשבו צורך ציבורי היא "הקמה, הרחבה או פיתוח של יישוב".{{הערה|שם=רוטמן}}
=== כפייה של קבלת פיצוי על בעלי הקרקע ===
| |||