התארגנות קהילתית – הבדלי גרסאות

שלא כמו אלה המקדמים בניין קהילתי מוסכם, מארגנים קהילתיים מניחים בדרך כלל ששינוי חברתי כרוך בהכרח במאבק והתמודדות חברתית כדי ליצור כוח קולקטיבי לחסרי הכוח. המטרה המרכזית של ארגון קהילתי היא לבסס כוח עמיד לארגון המייצג את הקהילה ומאפשר לה להשפיע על מקבלי ההחלטות המרכזיים במגוון נושאים לאורך זמן. לדוגמה, במצב אידיאלי תינתן לחברי הקהילה האפשרות לשבת לשולחן מקבלי ההחלטות בטרם הכרעה בדברם<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Bobo, Kimberley A.|שם=Organizing for social change : Midwest Academy manual for activists|מקום הוצאה=Santa Ana, Calif.|מו"ל=Seven Locks Press|מהדורה=3rd ed|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/45888845|oclc=45888845}}</ref>}}. מארגנים קהילתיים פועלים ביחד עם מנהיגים מקומיים ומפתחים מנהיגים חדשים, מקדמים קואליציות ומסייעים בפיתוח קמפיינים.

קהילות מאורגנות מנסות להשפיע על הממשלה, על תאגידים ועל מוסדות. הן מבקשות להגביר את הייצוג הישיר בגופי קבלת ההחלטות ולטפח רפורמה חברתית. לעיתים קרובות, ארגונים קהילתיים מחפשים להתערב נושאים שנויים במחלוקת. במקרים בהם משא ומתן נכשל, הם ישאפו לחשוף זאת במהרה לבעלי עניין מחוץ לארגון וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות בדרכים שונות כגון חרם, משמרות שובתים ופעילות פוליטית. פעילויות ממין זה מאפשרות לארגונים לחנך את החברים בהם, לבנות מחויבות ולבסס מוניטין לניצחון<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Chambers, Edward T.|שם=Roots for radicals : organizing for power, action, and justice|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Continuum|שנת הוצאה=2003|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/51848381|oclc=51848381}}</ref>}}. ארגון קהילתי איננו מתמקד רק בפתרון בעיות ספציפיות. למעשה, סוגיות ספציפיות הן לעיתים קרובות רק אבן דרך עבור סוגיות מהותיות.

מודלים ודגמים רבים של ארגון קהילתי מבוססים על עבודתו של שאול אלינסקי, שנדון בהמשך, אשר פעם בין שנות השלושים לשנות השבעים<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Warren, Mark R., 1955-|שם=Dry bones rattling : community building to revitalize American democracy|מקום הוצאה=Princeton, N.J.|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/44728155|oclc=44728155}}</ref>}}

ארגונים מסוג זה נוקטים בגישה לפיתוח כוח ויצירת קשרים בקרב איגודים, וועדי שכונות ובעיקר בקרב קהילות ציבוריות<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=Aerial Aftermaths<subtitle>Wartime from Above</subtitle>|מו"ל=Duke University Press|עמ=255–276|קישור=http://dx.doi.org/10.1215/9780822372219-009}}</ref>}}. ארגונים אלו חורטים על דגלם ערכים הנגזרים מהשקפות אמונה משותפות ולא מושתתים סביב דוגמות נוקשות. ברחבי העולם פועלים כיום מעל ל-180 ארגונים קהילתיים מבוססי אמונה, אשר נפוצים בארצות הברית, דרום אפריקה, אנגליה, גרמניה ומדינות נוספות <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Brad Fulton, Richard L. Wood|שם=Yours the Power|מו"ל=Brill|עמ=17–39|קישור=http://dx.doi.org/10.1163/9789004246010_003}}</ref>}}. תחת הנהגת בוש, בשנת 2001, נפתחה בארצות הברית מחלקה ממשלתית לקידום ארגונים קהילתיים מבוססי אמונה וקבוצות קהילתיות נוספות<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.1037/e474992006-001|כותרת=Paige Joins White House Office of Faith-Based and Community Initiatives at Training Conference in Minneapolis|אתר=PsycEXTRA Dataset|תאריך=2003|תאריך_וידוא=2018-07-18}}</ref>}}.

חברי הארגונים הקהילתיים מבוססי האמונה משתייכים ברובם למעמד הביניים, בעלי אמונה דתית, כגון פרוטסנטיים וקתולים בארצות הברית. ארגונים אלו התרחבו בשנים האחרונות אל מחוץ לאזורי עוני, אל עבר ציבור אשר שואף להגדיל את השפעתו ולהתנגד לאי-שוויון<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=McRoberts, Omar M. (Omar Maurice)|שם=Streets of glory : church and community in a black urban neighborhood|מקום הוצאה=Chicago, Ill.|מו"ל=University of Chicago Press|שנת הוצאה=2005|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/58829450|oclc=58829450}}</ref>}}.

בארצות הברית, ארגונים מסוג זה לא יכולים לקחת חלק בתעמולת בחירות עקב מעמדם המדיני<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Heidi Swarts|שם=Collective Action for Social Change|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Palgrave Macmillan US|שנת הוצאה=2011|עמ=137–154|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9780230118539_8}}</ref>}}.

ארגונים קהילתיים בעלי בסיס רחב מגייסים בכוונה תחילה חברים הן ממוסדות דתיים והן ממוסדות דתיים<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Liam Magee|שם=Interwoven Cities|מקום הוצאה=London|מו"ל=Palgrave Macmillan UK|שנת הוצאה=2016|עמ=128–132|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9781137546166_7}}</ref>}}. חברי קהילות בתי כנסת, מקדשים ומסגדים נאספים יחד בבתי ספר ציבוריים, מלכ"רים ואגודות עבודה ואגודות מקצועיות<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=M.J. Stickler|שם=Engineering planning of the BBC's electronic news gathering system|כתב עת=Electronics and Power|כרך=25|עמ=421|שנת הוצאה=1979|doi=10.1049/ep.1979.0250|קישור=http://dx.doi.org/10.1049/ep.1979.0250}}</ref>}}. הארגונים של [[:en:Industrial_Areas_Foundation|הקרן לאזורים תעשייתיים]] הם ארגונים בעלי בסיס רחב ומבוססים על דמי חבר. חברות מבוססת דמי חבר מאפשרת לארגונים אלה לשמור על עצמאותם בכך שאינם מפלגתיים ולא תלויים במימון ממשלתי. ארגונים בעלי בסיס רחב שואפים ללמד מנהיגים קהילתיים כיצד לבנות יחסי אמון וכבוד החוצים נושאים כמו גזע, אמונה, מעמדות כלכליים-חברתיים ופערים גאוגרפיים על ידי מפגשים אישיים פנים אל פנים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Andrew J. Cherlin, William Julius Wilson|שם=The Bridge over the Racial Divide: Rising Inequality and Coalition Politics|כתב עת=Contemporary Sociology|כרך=30|עמ=118|שנת הוצאה=2001-03|doi=10.2307/2655370|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/2655370}}</ref>}} מטרות נוספות של ארגונים מסוג זה כוללות פיתוח חוזקות ויכולות מנהיגות בקרב החברים וכן מתן כלים להתערבות בתהליכים מדיניים עבור הכלל<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jean L. Forster|שם=Book Review : Community is Possible: Repairing America's Roots, Harry C. Boyte. New York, Har per and Row Publishers, 1984. 243 pages|כתב עת=Health Education Quarterly|כרך=14|עמ=111–112|שנת הוצאה=1987-03|doi=10.1177/109019818701400111|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/109019818701400111}}</ref>}}. הארגונים של הקרן לאזורים תעשייתיים  רואים עצמם כ"אוניברסיטה לחיים ציבוריים" בכך שמלמדים אזרחים את התהליך הדמוקרטי על בוריו<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Page, William Frank, (26 June 1894–24 Feb. 1980)|כתב עת=Who Was Who|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2007-12-01|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ww/9780199540884.013.u158207}}</ref>}}.

בעוד שארגונים קהילתיים מעורבים פעמים רבות בפעילויות מחאה כדי למצוא מענה לדרישותיהם, מחאה היא רק נתח אחד מפעילויות הארגון הקהילתי. לעיתים, מצליח ארגון קהילתי לחבור להתארגנות גדולה נוספת, בעלת כוח בחברה, ולקיים עימה דיאלוג המבוסס על הצלחותיו במחאות העבר. בדומה לאופן שבו איגודים זוכים להכרה כנציגי עובדים, ארגונים קהילתיים זוכים להכרה שנציגי מפתח של קהילות מסוימות. כך, יכולים מנהיגים קהילתיים להביא אל שולחן מקבלי ההחלטות דמויות מפתח מהממשלה או מאיגודים גדולים רק מעצם מעמדם והמוניטין שלהם.  כפי שצוטט אלינסקי, "הכלל הראשון של טקטיקות הכוח" הוא ש"העוצמה היא לא רק מה שיש לך, אלא מה שהאויב חושב שיש לך"<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Alinsky, Saul David, 1909-1972.|שם=Reveille for radicals|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Vintage Books|מהדורה=Vintage books ed|שנת הוצאה=1989, ©1969|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/19920580|oclc=19920580}}</ref>}}. פיתוח של "כוח" עמיד והשפעה היא מטרה מרכזית של ארגון קהילתי.

לעיתים קרובות קבוצות קהילתיות מתקשות למצוא משאבים. הן לרוב לא מקבלות מימון ממשלתי מכיוון שהפעילות שלהן לרוב שואפת להתעמת עם מדיניות ממשלתית, קרנות מימון לרוב לא תומכות בהם מכיוון שהם לא מכירות ארגונים מסוג זה ואת מטרותיהם. משתתפי הקבוצה לרוב מגיעים מאוכלוסיות ממעמד בינוני- נמוך ולכן לא יכולים לתמוך בפעילות בעצמם בשיטת דמי חבר. בעבר, בניסיונות למצוא מימון קיבלו הקהילות תמיכה נקודתית לנושאים מסוימים. פעמים רבות הדבר גרם להם לזנוח פעילויות שעמדו בקונפליקט עם מעניקי המימון- ובכך התערב בתחומי העיסוק של הקהילה<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=The revolution will not be funded : beyond the non-profit industrial complex|מקום הוצאה=Cambridge, Mass.|מו"ל=South End Press|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/76167539|oclc=76167539}}</ref>}}

למרות זאת, מחקרים מוכיחים כי מימון לארגון קהילתי יכול לייצא תשואות רבות על ההשקעה דרך חקיקה והסכמים עם תרגידים ולא כולל רווחים לא פיסקליים<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.15438/rr.5.1.7|כותרת=Original PDF|תאריך_וידוא=2018-07-18}}</ref>}}.