ארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למואב |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
||
שורה 7:
השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל" הוא '''פלשתינה''' (על גרסאותיו בשפות השונות). אף בעברית, השם הרשמי שנתנה [[בריטניה]] לשטח [[המנדט הבריטי]], שכלל בעיקר שטחים מארץ ישראל, היה "פַּלֶשְׂתִינָה (א"י)", וכיום בפי ה[[פלסטינים]] הוא מכונה "פלסטין". בפי נוצרים מקובל לכנות את הארץ גם בשם "[[הארץ המובטחת]]" ו"הארץ הקדושה" ואצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש". כינויים אלה קיימים כמעט בכל השפות שבהן מדברים נוצרים או יהודים בהתייחס לארץ ישראל.
ב[[מקרא]] מכונה ארץ ישראל בשמות רבים בהם: '''ארץ כנען'''{{הערה|[[s:בראשית מז א|בראשית, מ"ז, א']]}}, '''[[ארץ זבת חלב ודבש]]'''{{הערה|[[s:שמות ג ח|שמות ג ח]]; התיאור "זבת חלב ודבש" מופיע גם בסיפור [[שנים עשר המרגלים]].}}, '''[[ארץ הצבי]]'''{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|יא|טז}}}}, '''[[ארץ חמדה]]'''{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|ג|יט}}}}, '''ארץ העברים'''{{הערה|[[s:בראשית מ טו|בראשית מ טו]]}}, או בכינוי '''הארץ''' ללא כל תוספת{{הערה|[[s:ויקרא יט כג|ויקרא יט כג]]}}. בספר שמואל{{הערה|[[s:שמואל א יג יט|שמואל א יג יט]]}}, בספר מלכים{{הערה|[[s:מלכים ב ה ב|מלכים ב ה ב]]}}, בספר יחזקאל
;ארץ כנען
ב[[תורה]] נקראת ארץ ישראל בשם ארץ כנען, על שם [[כנען (דמות מקראית)|כנען]] בנו של [[חם בן נח|חם]] בן [[נח]], שעל פי המבואר ב[[פרשת נח]]
פירוש אפשרי נוסף למקור השם "[[כנען]]" הוא גוון אדום מסוג "[[ארגמן]]"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12329 כנענים], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]]}}, שכן באותה תקופה נודעו תושבי המקום בהפקה ומסחר של צבע זה אותו ייצרו מחלזון ממין [[ארגמון קהה קוצים]] שנמצא בחופי הארץ{{הערה|מאותה הסיבה קיבלה [[פיניקיה]] את שמה, אשר אף הוא משמעותו ארגמן ביוונית.}}, ולפיכך ייתכן ונגזר גם שמם של העמים שישבו בה באותה עת בשם "הכנענים"{{הערה|עמי כנען הם שכבה ההיסטורית נוספת של עמים אשר ישבו באזור והחליפו אלה את אלה בנסיבות גיאופוליטיות שונות לאורך השנים.}}. השם כנען מופיע אצל [[מצרים העתיקה|המצרים]] כשם חבל הארץ שנשלט על ידם ב[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]].
שורה 23:
ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], לאחר [[הצהרת כורש]] שאִפשרה ליהודים לשוב לארץ ישראל מגלות בבל, התקיימה בארץ ישראל אוטונומיה יהודית בשם "[[יהוד מדינתא]]", שהייתה יחידה מנהלית עצמאית, אשר הנפיקה מטבעות קטנים עם האותיות "יהֻד".
ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] לא הייתה הארץ יחידה מוגדרת מבחינה מדינית-מנהלית או בתודעה של תושביה הלא-יהודים, אלא חלק בלתי נפרד בתוך גופים כוללים יותר. ב[[ספר מקבים]] מ[[תקופת החשמונאים]] נעשה שימוש רב בשם "ארץ יהודה", המתייחס לטריטוריה בה התקיים ריכוזו הגדול של היישוב היהודי בארץ ישראל, וזאת בנפרד מ"ארץ [[הגליל]]" למשל. אולם עם כינונה של [[ממלכת החשמונאים|מדינת "יהודה" החשמונאית]] והתפשטותה על פני ארץ ישראל כולה, הפך השם '''יהודה''' לשמה הרשמי של הארץ{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''ההיסטוריה של ארץ־ישראל''', כרך שלישי: התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, חלק א, עמ' 12-11.}}.
גם ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] נקראה הארץ, כמו גם ממלכת [[הורדוס]] וה[[פרובינקיה יודיאה|פרובינקיה]] שהוקמה אחריה, בשם "יהודה" (ב[[לטינית]]: Iudae). לפעמים נעשתה הבחנה בין "יהודה" בדרום הארץ, לבין "הגליל" בצפון הארץ
;פלשתינה
[[קובץ:Palestinae.jpg|ממוזער|270px|מפת "פלשתינה" של [[אברהם אורטליוס|אורטליוס]], 1570]]
השם '''פלשׂתינה''' (Palaestina), שנעשה מקובל מאוד בשפות זרות, מופיע לראשונה אצל ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]]{{הערה|שם=כתבי הירודוטוס|כתבי הירודוטוס: ספר I סעיף 105; ספר II סעיף 104; ספר II סעיף 106; ספר III סעיף 5; ספר III סעיף 91; ספר IV סעיף 39; ספר VII סעיף 89.}}, שחי במאה ה-5 לפנה"ס. שם זה הוא גלגול של השם העתיק "[[פלשת]]" (או "ארץ [[פלשתים]]"), שמופיע ב[[מקרא]] ובמקורות מצריים, ושהתייחס בדרך-כלל רק לאזור החוף הדרומי{{הערה|ראו למשל [[s:שמות יג יז|שמות יג יז]].}}, אך לעיתים נקראה הארץ כולה כך היות שבמספר תקופות היה השלטון בארץ פלשתי, כפי שניתן ללמוד מכמה עדויות מקראיות
השם שבו השתמש הרודוטוס נזכר גם אצל [[אריסטו]] ומופיע בספרות ה[[התקופה ההלניסטית|הלניסטית]] בהתייחס לחופה הדרום-מערבי של הארץ. המשוררים הרומיים [[טיבולוס]] ו[[אובידיוס]] היו הראשונים שהשתמשו בו ב[[ספרות לטינית|ספרות הלטינית]]. ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה, הסופרים היהודים [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', הערה לספר חמישי, פרק ט, סעיף 384: יוספוס משתמש בשם "פלאיסטינה" פעם אחת ב"[[מלחמת היהודים]]", 11 פעמים ב"[[קדמוניות היהודים]]" ושלוש פעמים ב"[[נגד אפיון]]", בכל הפעמים במשמעות "ארץ פלשתים".}} כבר השתמשו בחיבוריהם ביוונית בשם "פלשתינה" או "סוריה-פלשתינה" כדי לציין את ארץ ישראל כולה, לצורך הבחנה נוחה בין "יהודה", שמה הרשמי של הארץ בתקופתם, לבין חבל יהודה גופא{{הערה|[[מנחם שטרן]] – Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I: II: Aristotle, pp. 6-7; XLIX. Ovid, p. 349}}. אולם השם "פלשתינה" הפך רשמי באימפריה הרומית רק ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] לספירה, כש[[פרובינקיה רומית|פרובינקיית]] יהודה בוטלה בידי הקיסר [[אדריאנוס]], בעקבות [[מרד בר כוכבא]], ותחתיה הוקמה הפרובינקיה של "סוריה הפלשׂתינאית", או בקיצור "פלשתינה"{{הערה|אדריאנוס גם שינה את שמה של [[ירושלים]] ל"קולוניה אילייה קפיטולינה", שם שהיה בשימוש במשך 500 - 600 שנה (כפי שעולה מכתבי היסטוריונים מוסלמיים), אך לא התקבל בסופו של דבר בשום שפה.}}.
| |||