פוליתאיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למנחם קיסטר
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ללא מקורות}}
 
'''פוליתאיזם''' (מ[[יוונית]]: πολύ "פולי" - הרבה, θεός "תאוס" - [[אל]]) פירושו [[אמונה]] בריבוי ה[[אלוהים|אלוהות]], אמונה במספר אלים, בניגוד ל[[מונולטריזם|מונולַטְריזם]], שמשמעותו אמונה באל אחד תוך הכרה בכך שייתכנו אלים אחרים, ו[[מונותאיזם]], שמשמעותו אמונה באל אחד תוך שלילת אלים אחרים. פוליתאיזם היה נפוץ מאוד עד סוף [[העת העתיקה]] אך ממשיך להתקיים גם בימינו ב[[דת|דתות]]ות שונות.
 
אמונה באלים - פירושה אמונה בישויות עילאיות, אינדיווידואליות ונצחיות. האדם תלוי באלים אלו והוא מחויב לכבד אותם, לירא מהם ולעבוד אותם במשך כל חייו. יש להבדיל בין אלים ולבין [[שד (מיתולוגיה)|שד]]ים או דמונים או רוחות שגם הם ישויות עילאיות ונצחיות אך ישויות אלו שליליות ויש לשנוא אותם ולא לעבוד אותם והאלים (לרוב) גוברים עליהם ב[[מלחמה]] הנצחית בין שני סוגי ישויות אלו. "[[אלילים]]" הוא שם זילזול שניתן לאלים המרובים הפוליתאיסטיים על ידי המאמינים באל היחיד של [[מונותאיזם]].
שורה 7:
== התפתחות הפוליתאיזם ==
לפי רוב החוקרים, מקורו של הפוליתאיזם ב[[אנימיזם]]. בזמנים קדומים יחסו [[נפש]] חיה לגורמי [[טבע]] שונים כמו תופעות מזג אוויר (למשל ל[[ברק]]ים ול[[רעם|רעמים]]), לתצורות נוף כמו [[הר]]ים, לגרמי שמים כמו [[השמש]] ו[[הירח]] לעצים שונים ועוד. האדם חש בתלותו בגורמי טבע אלו ובדינמיקה והשינויים בטבע ועל כן סבר שעבודה לגורמי טבע אלו תוכל להשפיע לטובה על תלותו בטבע. מהאנימיזם הלכו והתפתחו, בהדרגה, האלים התפקודיים. תופעות הטבע כבר לא אלים בפני עצמן אלא תוצאות פעולותיהם של אלים רבים האחראים על כל תחומי חיי האדם והטבע. כך, הופיעו אלים רבים מספור של [[גשם|גשמים]], [[חרישה|חריש]], [[ציד]], [[זריעה]], [[היריון|הריון]], [[לידה]] וכו'. אלו היו אלים ערטילאיים, חסרי דמות ייחודית ורובם לא זכו לפולחן מיוחד. לצידי אלים אלו הופיעו גם האלים הטריטוריאליים כלומר, לכל [[יישוב]], [[נווה מדבר]], [[גבעה]], [[יער]] או [[מעיין]] היה אל משלו. אלות המקום.
התפתחויות [[פוליטיקה|פוליטיות]], [[צבא|צבאיות]]יות ו[[חברתי]]ות גרמו לאיחוד של שבטים ולאומים קטנים ובעקבות זאת גם לאיחוד האלים הטריטוריאליים. שטחים גדולים ורחבים נשלטו על ידי אל טריטוריאלי אחד. מלחמות וכיבושים הביאו לניצחונות וכיבושים. מנוצחים וכבושים קיבלו עליהם את עול אליהם של המנצחים והכובשים. מאדך, המנצחים "כבשו" גם את אלי המנוצחים וחלקם "עברו" לצד המנצחים והצטרפו לפנתאון שלהם. כך נוצר פוליתאיזם חדש שבו קיימת הירארכיה בתוך הפנתאון. אלי המנצחים לשעבר הופכים לאלים ראשיים וחשובים, מקימים להם מיקדשים ונוצרים פולחנים סביבם. אלים ראשיים אלו מבליעים בתוכם את האלים הקודמים של השטח הכבוש. דוגמה - האל רע המצרי הבליע בתוכו אלים קודמים של אותו אזור כמו אתום והורוס (ששלטו באזור קודם לרע).
 
ב[[המאה ה-14 לפנה"ס|מאה הארבע עשרה לפני הספירה]] ניסה המלך [[אחנתון]] להשליט ב[[מצרים]] את פולחן [[אתון]] אל [[השמש]] כפולחן יחיד ולקעקע את כל פולחני האלים האחרים. מהפכה זו החזיקה מעמד למשך תקופת חייו בלבד ולאחר מכן חזרו המצרים לפולחן ריבוי האלים. בעקבות ניסיון מהפכני זה (לדעת חוקרים מסוימים) או ללא קשר אליו (לדעת חוקרים אחרים) החל להתפתח המונותאיזם היהודי. אך גם בקרב היהדות הקדומה לא נעלם הפוליתאיזם לחלוטין ואת עקבותיו אנו מוצאים לאורך כל ספרי התנ"ך. למונותאיזם הצטרפו במאה הראשונה לספירה גם הנצרות ובמאה השביעית האסלאם.
 
== חקר הפוליתאיזם ==
שורה 16:
 
== ראו גם ==
 
* [[פגניות]]
* [[אחנתון]]
 
== לקריאה נוספת ==
 
* '''אלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית''', [[מנחם קיסטר]], יוסף גייגר, [[נדב נאמן]], [[שאול שקד]] (עורכים), הוצאת יד יצחק בן צבי, 2008.