הבדלים בין גרסאות בדף "צבי הירש חיות"

הוסרו 19 בתים ,  לפני שנתיים
מ
קו מפריד בטווח מספרים
מ (קו מפריד בטווח מספרים)
[[קובץ:מהרץ חיות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהר"ץ חיות]]
הרב '''צבי הירש חיות''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''מהר"ץ חיות'''; ב[[הגייה אשכנזית]]: "חַיֶיס"; [[20 בנובמבר]] [[1805]], [[כ"ח בחשוון]] [[תקס"ו]] - [[12 באוקטובר]] [[1855]], [[ל' בתשרי]] [[תרט"ז]]), היה אב"ד [[ז'ובקבה|ז'ולקווה]] ו[[קאליש]] ובעל הגהות על ה[[תלמוד]]. מן ה[[רב]]נים המעטים ב[[גליציה]] שהיו מקורבים בגלוי ל[[תנועת ההשכלה]] ורעיונותיה.
 
==חייו==
מהר"ץ חיות נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[ברודי]] שב[[גליציה]] בכ"ח בחשוון תקס"ו. אביו היה סוחר ובנקאי עשיר. סבו היה רבי יצחק חיות, מחבר ספר "זרע יצחק" ונינו של רבי [[יצחק חיות]] הראשון. כבר מילדותו הצטייר מהר"ץ כ[[עילוי (לימוד)|מחונן]] ומסופר עליו שידע כילד כמעט את כל ה[[תנ"ך]] בעל פה, אך לבו נמשך גם אחרי [[מדע]] ו[[ספרות]]. למד תורה אצל הרבנים [[צבי הירש הלר]], [[אפרים זלמן מרגליות]] ואלעזר לנדאו. כולם תושבי ברודי. לצד לימוד התורה למד המהר"ץ מאביו גם [[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[איטלקית]] ואף מעט [[לטינית]]. כמו כן הוא קבל הכשרה מסוימת ב[[מדעי הטבע]] וב[[היסטוריה]]. לימוד מסודר של השכלה שאיננה תורנית בהיקף שכזה היה דבר חריג בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות באותה תקופה. הוא היה שותף לעיסוקי אביו, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד.
 
בשנת [[1828]], בגיל 23,{{הערה|ראהראו: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.}} התמנה לרב בעיר [[ז'ולקווה]] (ז'ולקייב), בה שכן רנ"ק, רבי [[נחמן קרוכמל]]. נראה שמינויו של רב צעיר, הידוע כגדול בתורה, אך גם כמשכיל, תאם את הרוחות שנשבו בעיר באותו זמן. קשריו של מהר"ץ עם רנ"ק עוררו את חמת ה[[חסידים]]. האחרון היה אדם שומר מצוות, אך כמה מדעותיו הביקורתיות על זמני כתיבת ה[[כתובים]] שב[[תנ"ך]] עוררו כעס אצל השמרנים. מקובל לתאר את מהר"ץ כסמן הימני בבית מדרשו של רנ"ק.
 
ארבע שנים אחר מינויו בז'ולקווה, כשמאס בירידת החסידים לחייו וחשק במשרה רמה יותר, פנה מהר"ץ להתמודד על רבנות [[פראג]]. דבר זה הביא לסיומה של ידידותו עם שי"ר, [[שלמה יהודה רפפורט]], שהתחרה בו על המשרה. המערכה בין שני החברים הטובים לשעבר הפכה למסע השמצות. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה. תשוקתו של מהר"ץ להחליף רבנות לא פגה אך נשאר בז'ולקווה עוד שנים רבות.
 
בשנת [[1846]] נקבע על ידי הממשלה האוסטרית בחוק שכל רב צריך להיות בעל תואר אקדמי. עקב כך נבחן מהר"ץ ב[[פילוסופיה]] וב[[מדעי הרוח]] וקבל תואר 'מגיסטר' מ[[אוניברסיטת לבוב]].
 
ב-[[1852]] פנתה קהילת קאליש שב[[רוסיה]] למהר"ץ והזמינה אותו לכהן בה. גם כרב בקאליש הקשו ה[[חסידים]] על חייו. מסופר שאף [[הרבי מקוצק]] היה בין מתנגדיו, אם כי אין לכך עדות ברורה.
==המהר"ץ בין קנאים למשכילים==
 
המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי [[חכמת ישראל]] (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של [[רנ"ק]] ועמד בידידות עם אישים כ[[שי"ר]] ו[[אברהם גייגר]]. היה די בכך כדי להכתים את שמו בעיני החסידים שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם לא רק בחוכמות העולם, אלא אף ב[[תנ"ך]]. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי [[שאול המלך|שאול]] מלך לפני [[דוד המלך|דוד]].
 
במחקריו הקפיד שלא לסטות מהמסורת המקובלת, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון [[צבי גרץ|גרץ]] מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של ספר [[הזוהר]]. אומנם מהעובדה שמיעט מאוד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.
כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש בפאה נוכרית לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר להלין את המת, לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין ה[[חתם סופר]] התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.
 
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על הרבנים גייגר ו[[שמואל הולדהיים]]. בחיבור אחר יצא להגנת [[הרמב"ם]] מפני התקפותיו החריפות של [[שד"ל]]. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד".
מעניינת שיטתו על ערך החקלאות. לשיטתו,{{הערה|בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו}} רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי. תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבים התורה וחכמי ישראל בפנינו. גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת.{{הערה| עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות}}
 
שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק.
 
==חיבוריו==
* '''תורת נביאים''' - על ספרי הנביאים במקרא
* '''עטרת צבי''' - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו ההערות על התלמוד בתוך מהדורת [[ש"ס וילנא]]
* '''דרכי הוראה''' - על סמכות בתי הדין והתקנות
* '''מבוא התלמוד'''
* '''[[שו"ת]] מהר"ץ חיות'''
* '''מטבע הברכות''' - ביאור על ה[[אבודרהם]] בעניין ברכות המצוות
* '''עבודת המקדש''' - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [[קרבן פסח]] בזמן הזה.
* '''תפארת למשה'''
== לקריאה נוספת ==
* [[שלמה בובר]], '''אנשי שם''', קראקא תרנ"א, עמ' 199, אות תצ"ד.
*הרב פרופסור [[מאיר הרשקוביץ]], '''מהר"ץ חיות''', [[מוסד הרב קוק]] תשל"א/תשס"ז.
*הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות, '''אור המזרח''' כ (תשל"א) 63-73.
*פ' בירנבוים, סניגוריה על אחד מגדולי ישראל [ר’ צבי הירש חיות], '''הדאר''' נב (תשל"ג) 283-284.
*מ' בניהו, חליפת איגרות על הריפורמה בין ר’ מרדכי שמואל גירונדי לר’ צבי הירש חיות, '''גבורות הרמח''' (תשמ"ז) 271-292.
*אפרים חמיאל, '''הדרך הממוצעת - ראשית צמיחת הדתיות המודרנית''': [[הוצאת כרמל]], 2011, עמ' 58-6658–66, 132-148, 252-266, 360-373, 441-448, 499-507.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=332&letter=C|שם=צבי הירש חיות}}
* {{אנצ דעת|1185}}
* Bruria David Hutner, [http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf The Dual Role of Rabbi Zvi Hirsch Chajes: Traditionalist and Maskil], Ph.D. dissertation, Columbia University, 1971 (קובץ גדול)
* [http://www.echamiel.com/article_page.asp?id=122&scid=62 מהר"ץ חיות - ביוגרפיה] מאת אפרים חמיאל באתר שלו
* ספריו באתר HebrewBooks.org: [http://hebrewbooks.org/22101 כל כתבי מהר"ץ חיות]; [http://hebrewbooks.org/19611 תורת נביאים], זולקווא תקנ"ו 1836; [http://hebrewbooks.org/22253 מבוא התלמוד], למברג תרפ"ח; [http://www.hebrewbooks.org/23824 דרכי משה], ז'ולקווה ת"ר, [http://www.hebrewbooks.org/26820 אגרת בקרת] פרשבורג תרי"ג; [http://hebrewbooks.org/31826 דרכי הוראה], ז'ולקווה תר"ג