המהפכה החוקתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג) (דיון)
המהפכה החוקתית יצאה לדרכה מהנקודה בה החליט אהרן ברק שבסמכותו לפסול חוקים שסותרים, לדעתו, את חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. בחוקי היסוד שאינם חוקה אין כל הוראה המסמיכה את בג"ץ לפסול חוקים
שורה 18:
גם הצעתו של ח"כ רובינשטיין לא אושרה, אך הוא לא אמר נואש,[[הכנסת השתים עשרה|ובכנסת השתים-עשרה]] הגיש, על פי הצעה של השר [[דן מרידור]] שנדונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, את הצעת חוק יסוד: חופש העיסוק ואת הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
 
את אישור חוקי היסוד של זכויות האדם ניווט יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, [[אוריאל לין]], שכיהן בתפקיד זה מתחילת 1989 עד אמצע 1992. ביום 17 במרץ 1992 הביא ח"כ לין את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לאישורה של מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בהביאו את החוק אמר: {{ציטוט|תוכן = החוק הזה הוכן, מתוך הבנה שעלינו ליצור הסכמה רחבה של כל סיעות הבית. היינו מודעים לכך, אין אנחנו יכולים להעביר חוק-יסוד, שמעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם לא נגיע להסכמה רחבה של כל סיעות הבית.{{הערה| [http://82.166.33.81/Tql//mark01/h0007949.html#TQL פרוטוקול ישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושמונה של הכנסת השתים-עשרה, י"ב באדר ב' התשנ"ב (17 במרס 1992)]}}}} החוק אושר ברוב של 32 מול 21 חברי כנסת. התקבלה רק הסתייגות אחת, שהיא ההסתייגות שפסלה את שריון החוק והצורך לשנותו ברוב מוחלט. שתי ההצעות אושרו על ידי הכנסת בחודש מרץ 1992. -אין שלושהבחוקי חודשיםיסוד לפניאלו הבחירותהוראה לכנסתשמסמיכה -את בג”ץ לפסול והמהפכהחוקים החוקתיתשסותרים, עשתהלכאורה, את הצעדחוקי הראשוןהיסוד.
 
==האקטיביזם השיפוטי==