פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-19
התפתחות מערכת ה[[רכבת|רכבות]] במאה ה-19 אפשרה את גידולה של העיר עקב מעבר התושבים לפרווריה. בעוד העשירים יצאו מהעיר ועברו להתגורר בפרוורים, נותרו העניים במרכזה של העיר בשכונות עוני צפופות ומזוהמות.
 
קו הרכבת הראשון שנבנה בתוך לונדון נבנה בשנת [[1836]] וקישר את [[גשר לונדון]] ל[[גריניץ']]. במהרה נבנו בלונדון מספר תחנות רכבת אשר קישרו את לונדון לכל חלקי בריטניה: [[תחנת יוסטון]] ([[1837]]), [[תחנת פדינגטון]] ([[1838]]), [[תחנת רחוב פנצ'רץ']] ([[1841]]), [[תחנת ווטרלו]] ([[1848]]), [[קינגס קרוס|תחנת קינגס קרוס]] ([[1850]]) ו[[תחנת סנט פנקראס]] ([[1863]]). החל משנותמ[[שנות ה-50 של המאה ה-19]] החלו להיבנות קווי [[הרכבת התחתית של לונדון]].
 
בעקבות הפרוור המהיר של לונדון, גדלה העיר, התפשטה ו"בלעה" לתוכה את הכפרים והעיירות סביבה, אשר הפכו למעשה לשכונות ורבעים של לונדון: [[איזלינגטון]], [[פדינגטון (שכונה)|פדינגטון]], [[בלגרביה]], [[הוברן]], [[פינסבורי]], [[שורדיץ']], [[סאת'רק]] ו[[למבת']].