אין דבר שבערווה פחות משניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאנציקלופדיה תלמודית |
מ ראה -> ראו |
||
שורה 8:
המקור מהתורה לכלל זה הוא מהפסוק; כי מצא בה ערות דבר (דברים כד,א), בעזרת [[גזירה שווה]] מהפסוק על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר (דברים יט,טו), למדו חכמים (מסכת סוטה דף ג עמוד ב) שאין קיום לדבר שבערווה בפחות משני עדים.
כמו כן כלל זה נוהג גם לגבי איסור אשה לבעלה על ידי זנות כמבואר במסכת כתובות ([[s:כתובות ט א|כתובות ט א]]) ונפסק בפוסקים{{הערה|רמב"ם אישות כד,יח. שו"ע אבן העזר קעח,יח.}}. לגבי היתר [[יבמה]] לשוק נחלקו הפוסקים. בראשונים מבואר שבאופן עקרוני גם שם תקף הכלל הזה, כגון לגבי להעיד על החולץ שהוא גדול וממילא הוא בר חליצה{{הערה|נימוקי יוסף יבמות קד עמ' ב' ומרדכי שם.}}. אבל יש מגדולי הפוסקים שפקפק בזה{{הערה|נודע ביהודה קמא סימן נד}}. לגבי איסורי כהונה, כגון להעיד על אשה שהיא גרושה או חלוצה או שבויה, נחלקו הפוסקים. בראשונים מבואר שזה בבחינת דבר שבערווה{{הערה|תוס' רי"ד קידושין סו עמוד א וריטב"א שם.}}. מהרמב"ם{{הערה|סנהדרין טז,ו}} נראה שדעתו שאין איסורי כהונה בבחינת דבר שבערווה, אבל אין הדבר מוכרע{{הערה|
== עדי קיום ועדי בירור ==
| |||