אחראר א-שאם – הבדלי גרסאות

|אתר=[http://ahraralsham.net/ {{כ}} אתר האינטרנט של הארגון]

|שם בשפת המקור=(حركة أحرار الشام الإسلامية)}}

 

התנועה הוקמה והונהגה על ידי [[חסן עבוד]] עד מותו בשנת [[2014]], ולאחר מכן על ידי מנהיגים שנבחרו על ידי [[מועצה מייעצת|מועצת השורא]] של הארגון. אחראר א-שאם היה מהמרכיבים העיקריים של ברית [[החזית האסלאמית הסורית]] שפעלה עד 2013, ולאחר מכן ב[[החזית האסלאמית (סוריה)|חזית האסלאמית]] שפעלה עד 2016. עם סך לוחמים שהגיע בשנת [[2015]] לכ-20,000, הארגון הפך לזמן מה להיות ארגון המורדים הסוני הגדול ביותר לאחר [[צבא סוריה החופשי]], והאפקטיביות שלו הייתה אף יותר גבוהה עקב שרשרת הפיקוד המאורגנת והשליטה המלאה של ההנהגה על כל יחידות הארגון בניגוד לצבא הסורי החופשי. אחראר א-שאם ובן בריתו העיקרי - [[צבא האסלאם (סוריה)|צבא האסלאם]], היו קבוצות המורדים העיקריות שנתמכו על ידי [[טורקיה]] ו[[סעודיה]].

 

==היסטוריה==

החטיבות הלוחמות הראשונות של אחראר א-שאם נוצרו מיד בתום [[המהפכה במצרים (2011)|המהפכה במצרים]], וזמן קצר לפני תחילת ההתקוממות הסורית בשנת [[2011]]. מרבית המייסדים של הקבוצה היו אסירים פוליטיים איסלאמיסטים שנכלאו במשך מספר שנים בבית הסוהר סאדנאיה על ידי המשטר הסורי באשמת טרור, עד ששוחררו ממנו במסגרת חנינה שהעניק משטר אסד לאסירים פוליטיים בין מרץ למאי של 2011, במאמץ לרצות את המפגינים הדתיים במהלך [[האביב הערבי]] ולמנוע את המהפכות שהתרחשו ב[[מצרים]], [[תוניסיה]] ובהמשך גם ב[[לוב]] ו[[תימן]]. אסירים איסלאמיסטים כמו [[חסן עבוד]], [[זהראן עלוש]], [[אבו ג'אבר שייח']] ואחרים ששוחררו מהכלא, הקימו במהירות מסגרות ללחימה במשטר - לרוב במקום הולדתם. הארגון שהקים חסן עבוד התבסס תחילה במחוז [[אדלב (מחוז)|אדלב]] בעודו כולל 25 יחידות, ולאחר מכן התפשט במהירות ברחבי סוריה; עם זאת, מרכז הכוח של הארגון ותחומי הפעילות העיקריים שלו נותרו עדיין בצפון-מערב סוריה - סביבות מחוז אדלב.{{הערה|שם=מחקר}}