משה חיים לאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת רווחים מיותרים לפני שם הקטגוריה (תג) (דיון)
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רב משה חיים לאו מפיוטרקוב|אחר=נכדו הרב משה חיים לאו מנתניה|ראו=[[משה חיים לאו (נתניה)]]}}
{{רב
| שם = רבי משה חיים לאו
| תמונה = [[קובץ:RMC LAU.JPG|250px|הרב משה חיים לאו מפיוטרקוב]]
| תאריך לידה עברי = [[י"ד באייר]] [[תרנ"ב]]
| תאריך פטירה עברי = [[י"א בחשוון]] [[תש"ג]]
}}
הרב '''משה חיים לאו''' ([[י"ד באייר]] [[ה'תרנ"ב]], [[11 במאי]] [[1892]] - [[י"א בחשוון]] [[ה'תש"ג]], [[22 באוקטובר]] [[1942]]) היה [[רב]] הערים [[סוצ'אבה]], [[פרשוב]] ו[[פיוטרקוב טריבונלסקי]]. נרצח ב[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]].
 
==ביוגרפיה==
שורה 12 ⟵ 13:
בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[1914]] הועלה בית סבו בלבוב באש בידי אוקראינים, ומשפחתו נמלטה ל[[וינה|ווינה]]. הוא התקרב שם למספר [[אדמו"ר]]ים, והתיידד עם ד"ר [[נתן בירנבוים]], שאותו הדריך בצעדיו הראשונים ביהדות. במקביל השתלם בלימודים כלליים ב[[אוניברסיטת וינה]] וקיבל תואר דוקטור. במקביל לימד תורה לצעירים ודאג{{כלומר?}} לחיילים יהודיים בצבא האוסטרי-גרמני. עסק במחקר בנושא [[עגונה|עגונות]] ופרסם מאמרים בעברית ובגרמנית.
 
בהשפעת אחיו, ישראל יוסף, התקרב לאדמו"ר ר' [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], ונשא לאישה את בתו דבורה{{הערה|היו אלה נישואיה השניים. בעלה הראשון היה רבי אלטר מנחם מנדל הגר מ[[בורשה]]}}. לזוג נולד בן יהושע (שיקו) לאו הגר, שעלה לארץ ישראל בתחילת שנות ה-30 וכתב בנושאים תורניים. דבורה נפטרה מיד אחרי לידת הבן.
 
בשנת [[1919]], בהיותו בן 27, נבחר לרבה של סוצ'בה (שאץ) ב[[בוקובינה]] שברומניה. במשך 8 שנות כהונתו פתח תלמוד תורה בעיר וארגן שיעורים גם לנערים עובדים. דאג לשחרר חיילים יהודיים משירות בשבתות. הוא יזם הקמת ישיבה ב[[צ'רנוביץ]] ופעל למען פתיחת מוסדות חינוך לבנות "[[בית יעקב]]" בערים רבות ב[[גליציה]]. פרסם מאמרים בירחון "בית יעקב" ב[[לודז']], והרבה להופיע כנואם מרכזי באסיפות בחירות לקהילות.
שורה 24 ⟵ 25:
בשנת 1929, בכנסייה השנייה של אגודת ישראל ב[[וינה|ווינה]], הציע שכל אישה בישראל תתרום באופן קבוע בעת הדלקת [[נרות שבת ויום טוב|נרות שבת]] סכום כסף להקמת מוסדות חינוך לאלה שאינם מסוגלים ללמוד בישיבות. כמו כן הציע להקים מפעלים ומקורות תעסוקה לעובדים חרדיים כדי שלא יצטרכו לחלל שבת במקומות עבודה אחרים.
 
לאחר שבן דודו, הרב [[יהודה מאיר שפירא]], עזב את כהונתו כרב העיר פיוטרקוב ועבר לכהן כרבה של לובלין, נקרא הרב משה חיים לאו לרשת את מקומו כרב העיר פיוטרקוב. בג' במרחשוון ה'תש"ג (נובמבר 1942) נלקח עם יהודי העיר ל[[טרבלינקה]] שם נרצח בי"א מרחשוון ה'תש"ג (נובמבר 1942). עמו נרצח בנו שמואל יצחק. רעייתו, הרבנית חיה, נרצחה מאוחר יותר במחנה [[ראוונסבריק]]. בנו מהנישואין הראשונים, יהושע יוסף (שיקו), עלה, כאמור, לארץ לפני השואה, ובניו מנישואיו השניים, [[נפתלי לאו-לביא]] (לימים קונסול ישראל בניו יורק) ו[[ישראל מאיר לאו|ישראל מאיר]] (לימים [[הרב הראשי לישראל]]), שרדו את השואה ועלו לארץ ישראל. נכדו הרב [[דוד לאו]] הוא הרב הראשי לישראל.
 
על שמו נקראת ישיבת [[חיי משה]] בירושלים.
 
==חיבוריו==
הרב לאו חיבר חיבור גדול ומקיף על [[קידוש השם]] שאבד בימי השואה. הוא נשמר במשך כמה זמן אצל בנו נפתלי לאו-לביא, אך בסופו של דבר אבד התיק הקטן שבו היה הספר.<br>
 
מאמרים ונאומים שלו רוכזו בספר '''הדרך לקדוש השם : מאמרים ונאומים''', הוצאת "נצח", [[בני ברק]] [[ה'תשכ"ג]] ([[1963]]). בספר שישה חלקים:
 
*'''הדרך לקידוש השם''' - מאמר על קידוש השם כולל הלכות קידוש השם שבמקורו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36388&pgnum=1 נכתב ביידיש] ויצא לאור בפני עצמו ב[[לודז']] [[תרפ"ט]] ([[1929]]).
*'''בית ישראל : מבחר מסות''' - מאמרים על צביונה של ה[[משפחה]] היהודית ודמותה של ה[[אישה]] וה[[אם (משפחה)|אם]] [[מעמד האישה ביהדות|בישראל]]