אליהו רחמים זייני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Itaishaf (שיחה | תרומות)
שורה 19:
| חיבוריו = "עולמות באיחודם", "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" "עץ ארז" ועוד
}}
הרב ד"ר '''אליהו רחמים זייני''' (נולד ב[[י"ד באב]] [[ה'תש"ו]], [[11 באוגוסט]] [[1946]]) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[ישיבת אור וישועה|אור וישועה]]" שהוקמה על ידו ב[[חיפה]] ב-[[2001]]. בעבר שימש כ[[רב]] בית הכנסת של ה[[הטכניון|טכניון]] וכ[[מרצה בכיר]] נלווה ב[[הפקולטה למתמטיקה (הטכניון)|פקולטה למתמטיקה]] ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.
 
==ביוגרפיה==
שורה 32:
בשנת [[1979]] הוסמך לרבנות עיר על ידי הרב פרופ' [[בנימין זאב בנדיקט]] ו[[הרבנות הראשית לישראל]].
 
משהחליט רב בית הכנסת של הטכניון הקודם לעזוב את משרתו, המליץ בפני הסנאט של הטכניון, למנות תחתיו את הרב זייני, והחל משנת [[1980]] שימש הרב זייני כרב בית הכנסת של הטכניון, לצד היותו מרצה בפקולטה למתמטיקה ומרצה לתלמוד ופילוסופיה יהודית בפקולטה ללימודים כלליים.
 
משנת [[1982]] ועד שנת [[1992]] שימש כאחראי על המקומות הקדושים בארץ מטעם משרד הדתות.{{מקור}}
שורה 67:
הרב זייני עלה לארץ בשנת 1970. את דירתו קבע ב[[בני ברק]], והחל בהשלמת לימודי הדוקטורט שלו בטכניון. עם שובו לטכניון כמרצה נלווה, החל הרב זייני בפעולות לקירוב העולים החדשים מבין הסטודנטים. ביזמתו הכיר הטכניון בתעודת הבגרות הצרפתית, מה שהקל על סטודנטים מצרפת להתקבל למוסד, וכך נוצר עוד בשנות השמונים גרעין גדול של סטודנטים עולים עולים מצרפת.
 
===רב בית הכנסת של הטכניון===
בתחילת פעילותו בטכניון פעל הרב זייני בצורה פרטית, מסר שיעורים וארגן אירועים לסטודנטים. בשנת 1980 פרש רב בית הכנסת של הטכניון הקודם (הרב [[אהרן שאר ישוב]]), והמליץ על הרב זייני כממלא מקומו.
 
כרב הטכניוןבית הכנסת שלהטכניון, עמד הרב זייני בראש ארגון הסטודנטים הדתיים במוסד, אחוות אהרון. כרב המוסד, התנגד הרב זייני לכך שזוגות חד-מיניים יקבלו חדרים המיועדים לבני זוג. לאחר שהחליט המוסד לאפשר לזוגות אלה לקבל 'חדרי נשואים' [[פסק הלכה|פסק]] הרב זייני שיש להסיר את ה[[מזוזה|מזוזות]] באותם חדרים, אולם הטכניון לא ציית לפסיקה זו.{{הערה|1=חנה טל [http://img716.imageshack.us/slideshow/webplayer.php?id=28243133.jpg חשוכים], אפריל 2009, כלבו}}
 
בשנת 2013, עת הגיעו לגיל פנסיה, פרש מתפקידו והוחלף על ידי הרב [[אלעד דוקוב]].