טיהור שפכים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Hella002.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפעל טיהור השפכים ב[[הרצליה]]]]

 

 

 

==מכון טיהור שפכים==

 

=== מכוני טיהור אינטנסיביים ===

* '''טיפול ראשוני''': טיפול מכני הכולל סינון גס של השפכים, שיקוע גרוסת (שיקוע של חלקיקים כבדים) ושיקוע ראשוני הכולל הרחקת חלק מהמוצקים ה"מרחפים" (חלקיקים מוצקים שאינם מומסים במים, אלא "מרחפים" בתוכם. גודלם של חלקיקים אלו עד כ-0.2 מ"מ) והחומר ה[[אורגני]].

* '''טיפול שלישוני''': טיפול שלישוני הוא טיפול נוסף לקולחים המעלה את איכות הקולחים לכזו אשר ניתן להשתמש בקולחים להשקיה בלתי מוגבלת-גידולים חקלאיים למאכל אדם ו/או השקיה מעל [[אקוויפר]]ים וזאת בלי חשש לבריאות הציבור או זיהום האקוויפר. טיפול שלישוני יכול לכלול אחד או יותר מהתהליכים הבאים:

** סילוק [[חנקן]] בתהליך ביולוגי.

** סינון נוסף של מוצקים מרחפים.

* סינון גרביטציוני: החדרה לתת קרקע - סינון הקולחים על ידי החדרה דרך [[חול]] שבסופו מתקבלים קולחים באיכות גבוהה מאוד. תהליך זה דורש משאבי קרקע גדולים (בישראל הדבר נעשה כיום רק במכון הטיהור של [[גוש דן]] - ה[[שפד"ן]]).

* סינון בלחץ: סינון הקולחים על ידי העברתם במסנני חול סגורים, בשיטה זו אין צורך בשטח גדול וקיימת בקרה טובה יותר על איכות הקולחים. המחיר הוא בצורך בעבודה עם לחצים גבוהים המסופקים על ידי משאבות - תהליך הדורש אנרגיה. דוגמה לתהליך כזה בישראל הוא מכון טיהור השפכים ב[[כרמיאל]].

 

==== שיטות הטיהור ====

 

 

חלק מהבוצה הנוצרת כמשקע מוחזרת בסחרור לאגני האיוור והיתרה מסולקת כבוצה עודפת.

 

==== יתרונות וחסרונות של השיטה ====

יתרונות השיטה הם צריכה פחותה של שטח וכן בשיטה זו ניתן להפיק קולחים באיכות גבוהה מהמקובל במערכות אקסטנסיביות. מאידך, חסרונותיה הם רגישות גבוהה לאיכות השפכים, נוכחות חומרים רעילים, ריכוז החומר האורגני וטמפרטורת הסביבה.

עלות הטיפול בשפכים גבוהה יחסית והתהליך מחייב בקרה צמודה והפעלה על ידי כוח אדם מיומן ברמה טכנית גבוהה.

 

 

תהליכים אקסטנסיביים כוללים בדרך כלל בריכות ייצוב אנאירוביות (בהן עומק המים גדול יחסית), המשולבות עם בריכות אארוביות רדודות. בבריכות אלו מתפתחות אצות התורמות [[חמצן]] למים ומסייעות בכך ל[[פירוק מיקרוביאלי]] של המזהמים. בבריכות בהן מצוי עומס אורגני גבוה או פני שטח קטנים יחסית, יש לעיתים צורך בהוספת איוור מכני לשיפור תהליכי החמצון.

==== יתרונות וחסרונות ====

 

 

חסרונות שיטה זו היא באיכות הקולחים הנמוכה יחסית.

 

 

השיטה מאפשרת הזרמת שפכים טריים למאגר קולט, בעוד מאגר שני משמש כגוף אגירה ומאפשר זמן שהיה ארוך לקולחים המצויים בו, ללא תוספת שפכים טריים. ההשקיה נעשית אך ורק בקולחים ששהו במאגר שלושה חודשים לפחות. לאחר התרוקנות המאגר, מתחילה הזרמת שפכים אליו בעוד המאגר המקביל נסגר לקליטת שפכים טריים וחוזר חלילה.

==בריכות חמצון==

 

 

תהליכי הטיהור המתבצעים בבריכות חמצון מתבססים על קשרי גומלין בין [[אצות ירוקות]] המבצעות פוטוסינתזה בשכבת ה[[מים]] העליונה, שאליה חודרות [[קרינת השמש|קרני השמש]], ובכך מעשירות את המים ב[[חמצן]], לבין [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] המנצלים את החמצן כדי להתקיים ולפרק את החומר האורגני המצוי בשפכים. כמו כן מתבצעים תהליכים של [[מינרליזציה]] ו[[ניטרפיקציה]] שבה הופכת ה[[אמוניה]] ל[[חנקית]] ול[[חנקה]].

 

 

 

ברם, ישנם בעלי חיים שמעדיפים התפתחות במים מזוהמים בחומר אורגני. כאלה הם למשל [[יתושים|יתושי]] [[כולכית מצויה טרדנית]], ואכן, בעיית היתושים הללו קיימת בכל אגני החמצון, תעלות ה[[ביוב]] והנחלים המזוהמים שבהם מוזרמים [[שפכים]], שכן אלו מהווים מוקדי דגירה עיקריים של היתושים. במקווי מים בלתי מזוהמים מתפתחת אוכלוסייה של [[הדברה ביולוגית|אויבים טבעיים]] לזחלי יתושים כמו [[דג]]ים, זחלי חיפושית המים, זחלי שפיריות ו[[ראשן|ראשנים]]. במקווי מים כאלה מתפתחים בדרך כלל מעט מאוד זחלי יתושים או שהם נעדרים כליל. אולם, בניגוד לטורפיהם, מסוגלים הזחלים של יתושי כולכית מצויה טרדנית, להתקיים בסביבה העוינת מאוד של חלק ממקווי המים המלאכותיים, משום שטווח התנאים לקיומם של הזחלים רחב בהרבה מן הטווח הצר שבו מתקיימים אויביהם. התפתחות הזחלים מתרחשת ב[[מים מתוקים]] או [[מים מליחים|מליחים]], בטווחי חומציות וטמפרטורה רחבים ובמים שבהם העומס האורגני גבוה וריכוז החמצן נמוך. בנוסף להיעדר כמעט מוחלט של אויבים, מצויות במי בריכות החמצון תרכובות של [[זרחן]] ושל [[חנקן]] בריכוזים גבוהים, המדשנות את גדות הבריכות וגורמות להתפתחות [[צמחייה]] עשירה על שפת המים, שהיא חביבה על יתושים אלה. גם הזרימה האיטית בבריכות ופני המים השקטים הם גורמים ההופכים את בריכות החמצון לבתי גידול אידיאליים לזחלי יתושים.