מטרד ליחיד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לזיהום אוויר |
|||
שורה 61:
במשפט הניו זילנדי עוולת המטרד ליחיד, בדומה למשפט הישראלי נועדה למנוע מאדם פגיעה בהנאה מהקרקע שלו. עם זאת, לא כל הפרעה להנאה מהמקרקעין תוביל מיד לעוולת המטרד ליחיד.(S. Todd The Law of Torts In New Zealand) ההנאה ממקרקעין כוללת בתוכה את הזכות לאי-פגיעה פיזית במקרקעין. בנוסף, ההנאה יכול שתיפגע גם באופן בו אינה פגיעה פיזית במקרקעין עצמם, אך עדיין נפגעת ההנאה מהם. כך לדוגמה, אדם יכול לטעון למטרד ליחיד אם נפגע מריחות לא נעימים (לדוגמה, ראו St. Helens Smelting Co v. Tipping) ואפילו אם לתחומו חדרו ענפים או שורשים מהעץ של שכנו, כמו בפסק הדין בעניין Woodnorth v. holdgate.
מטרדים נוספים יכולים להיות בדמות רעש (McKelvey v. Invercargill Milk-Supply Co Ltd), עשן(Tattley v. Cave) ואף Todd בספרו המוזכר לעיל, העלה סוגיה בדבר היותה של קרינה אלקטרומגנטית כמטרד ליחיד.
מהסתכלות על הוראות החוק הניו זילנדי ניתן להבחין בדמיון רב בין השיטה המשפטית הניו זילנדית לשיטה המשפטית הישראלית. בשתיהן, כפי שנראה להלן, הנאה ממקרקעין אינה מוגבלת להגנה מפני פגיעות פיזיות בלבד במקרקעין, אלא גם מפגעים סביבתיים כגון רעש או [[זיהום אוויר]] אינם נעלמים מעיני המחוקקים בשתי המדינות, והמחזיק במקרקעין זכאי להגנה גם מפני פגיעות מסוג זה.
==סקירת חוקים נוספים, להם קיימת השקה עם עוולת המטרד ליחיד==
| |||