בלגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←כלכלה: תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 151:
החל משנות ה-60 המאוחרות החל גל [[הגירה]] למדינה בעיקר מ[[מרוקו]], [[אלג'יריה]], ו[[קונגו הבלגית|קונגו]] ([[זאיר]], שנשלטה בעבר על ידי בלגיה) וממספר מדינות אפריקאיות דוברות צרפתית. השפה הצרפתית מקלה על המהגרים להיטמע באוכלוסייה. המהגרים פתרו את בעיית "הידיים העובדות" שהייתה במדינה ועדיין קיימת במובנים מסוימים. עם זאת, מושגים כמו בדלנות, פשיעה ומחסור בהשכלה מיוחסים לרוב למהגרים וקיימת מתיחות מסיומת בין הבלגים האתניים למהגרים. נכון לשנת 2014 חיים בבלגיה 11,000,000 תושבים. כ -85% מהם מקומיים. בעיה נוספת שגורמת למתיחות בין מהגרים למקומיים היא שהילודה בקרב אוכלוסיית המהגרים גבוהה בהרבה מזו של האוכלוסייה המקומית, מה שיוצר מיעוט מתרחב שמשתלב לאט בענפים כמו הספורט, כלכלה ותרבות.
===יהדות בלגיה===▼
{{הפניה לערך מורחב|יהדות בלגיה}}▼
היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה ב[[ימי הביניים]], ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], אך קהילותיהם הושמדו במהלך אותה המאה ו[[המאה ה-14]] בידי [[המגפה השחורה]] והפרעות שנלוו לה. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הגיעו [[אנוסים]] מ[[ספרד]] ו[[פורטוגל]], וב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] הגיעו יהודים [[אשכנזים]] לתחומי המדינה.▼
כשהכריזה בלגיה על עצמאותה בשנת 1830 חיו בה כ-1,000 יהודים בלבד. גלי הגירה גדולים הגיעו בסוף [[המאה ה-19]] בעיקר מ[[מזרח אירופה]].▼
לאחר כיבוש בלגיה על ידי [[גרמניה הנאצית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] לא הורע מצב היהודים בבת אחת אלא בהדרגה, וכמחצית מיהודי בלגיה נשלחו ל[[מחנות עבודה]] ו[[מחנות השמדה|השמדה]] בתקופת [[השואה]]. מתוכם נרצחו כ-28,900 בני אדם, שהיוו כ-44 אחוזים מכלל הקהילה היהודית, שיעור נמוך מהולנד אך גבוה יותר מצרפת, שלושתן מדינות במערב אירופה. בלגים רבים הצילו יהודים באמצעות הסתרתם או שסייעו להם להמלט מהמדינה.▼
לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות ב[[בריסל]] ו[[אנטוורפן]] וכיום יש בבלגיה כ-30,000 יהודים.▼
==היחסים בין פלמים לוולונים, ושאלת עתידה של בלגיה==
שורה 161 ⟵ 170:
החל מפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ועד לראשית שנות ה-50 ירדה אפשרות הפיצול מסדר היום: עמדתה האמיצה של בלגיה במלחמת העולם הראשונה הגבירה את האחדות הלאומית, וסייעה להחלשת העמדה הבדלנית. בנוסף, החולשה הכלכלית היחסית של הדרום הולידה אינטרס כלכלי של הוולונים בשותפות עם הצפון. אך בשנות ה-50 הלכו וגאו הקולות בצפון שקראו לאוטונומיה תרבותית לצפון הפלמי. על רקע זה הושגה פשרה ב-1963 לפיה חולקה בלגיה לשתי אוטונומיות תרבותיות, בתוספת אזור פדרלי אחד (אזור בריסל). עם זאת עדיין חלק מסוים מהאוכלוסייה הפלמית רוצה בפיצול, ובשנים האחרונות יש לרעיון גם מעט תומכים בדרום. מתקיימים ביטויים שונים של הפרדה ושונות בין שתי הקבוצות: מספרם של הנישואים המעורבים הוא קטן, רוב מקומות הבילוי משמשים את אחת האוכלוסיות וישנם האוחזים בסטריאוטופים זה כלפי זה. מאידך, ישנם תחומים רבים של שיתוף פעולה בתחום הפוליטי, הכלכלי, הספורטיבי ועוד, ומתקיימת תחושת גאווה בלגית המקרבת את שתי הקבוצות זו לזו.
▲===יהדות בלגיה===
▲{{הפניה לערך מורחב|יהדות בלגיה}}
▲היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה ב[[ימי הביניים]], ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], אך קהילותיהם הושמדו במהלך אותה המאה ו[[המאה ה-14]] בידי [[המגפה השחורה]] והפרעות שנלוו לה. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הגיעו [[אנוסים]] מ[[ספרד]] ו[[פורטוגל]], וב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] הגיעו יהודים [[אשכנזים]] לתחומי המדינה.
▲כשהכריזה בלגיה על עצמאותה בשנת 1830 חיו בה כ-1,000 יהודים בלבד. גלי הגירה גדולים הגיעו בסוף [[המאה ה-19]] בעיקר מ[[מזרח אירופה]].
▲לאחר כיבוש בלגיה על ידי [[גרמניה הנאצית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] לא הורע מצב היהודים בבת אחת אלא בהדרגה, וכמחצית מיהודי בלגיה נשלחו ל[[מחנות עבודה]] ו[[מחנות השמדה|השמדה]] בתקופת [[השואה]]. מתוכם נרצחו כ-28,900 בני אדם, שהיוו כ-44 אחוזים מכלל הקהילה היהודית, שיעור נמוך מהולנד אך גבוה יותר מצרפת, שלושתן מדינות במערב אירופה. בלגים רבים הצילו יהודים באמצעות הסתרתם או שסייעו להם להמלט מהמדינה.
▲לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות ב[[בריסל]] ו[[אנטוורפן]] וכיום יש בבלגיה כ-30,000 יהודים.
==ראו גם==
| |||