|
* {{עוגן|אבן גזית}}'''אבן גזית''' - אבן מנוסרת ומסותתת, המונח אבן גזית מיוחד לאבנים מלבניות בעלות פאות צדדיות הניצבות זו לזו.
[[קובץ:קיר אבן לקט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|קיר מאבן גוויל מלוקטת מודבקת במלט צמנטי. ב[[חוות היערן]] על יד [[בית שמש]]]]
==שימושים באבן לבנייה==
בבנייה המודרנית נעשה שימוש רב באבן טבעית הן לצרכים מעשיים כגון משטחי עבודה וריצופים והן לצרכים אדריכלים קישוטיים כמו חיפוי קירות פנימיים ובניית עמודי אבן ברחובות. נעמוד על מספר שימושים נפוצים של אבן בבנייה המודרנית.
===ריצוף אבן בתוך בניינים===
[[קובץ:JerusalemGardens3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוגמה לריצוף אבן "מצפה" בלובי מלון בירושלים]]
אבן טבעית משמשת כחומר לריצוף יוקרתי בתוך מבנים. הריצוף יכול להתבצע במגוון של צורות ודוגמאות וסוגי אבן רבים מתאימים לשימוש כזה. בתקופה המודרנית מבצעים בדיקות באבנים המיועדות לריצוף מבנים כדי להבטיח שהן תהיינה עמידות לשחקה ולבלאי. כמו כן ניתן להספיג את פני האבן העליונים בחומרים כימיים שונים כדי למנוע מלכלוך להצטבר בנקבוביות האבן או כדי להיטיב את התכונות המכניות של הריצוף. לאחר הרכבת האבן לריצוף, ניתן לבצע [[ליטוש]] של האבן כדי לשפר את מראה הריצוף ואת הליטוש הזה ניתן ורצוי לחדש אחת לכמה שנים.
במהלך ההיסטוריה היה מקובל לרצף באבן מסוג שיש ארמונות ו[[מקדש]]ים כאשר גמר האבן היה [[ליטוש|מלוטש]], כיום בנוסף על גמר הליטוש המסורתי, ישנו ריצוף אבן [[סיתות|המסותת]] בעדינות וכן ריצוף אבן העובר [[התזת חול]] לצורך קבלת שטח פנים מחוספס.
ניתן להשתמש להטביל אבן ב[[חומצה|חומצות]] שונות כדי להעניק לאבן חדשה מרקם וגוון שיזכיר אבן עתיקה.
[[פסיפס]] - סוג יוקרתי ומיוחד של אבן בתוך מבנים, כאשר הריצוף נעשה באמצעות אבנים בודדות בצבעים שונים היוצרות מגוון דוגמאות וציורים.
===ריצוף אבן בחצרות, במדרכות ובכבישים===
[[קובץ:JerusalemGardens5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריצוף רחוב [[ממילא]] באבן, מסוג חברון וביר זית]]
ריצוף אבן מחוץ למבנים בוצע כבר בתרבויות העתיקות ברחבי העולם. ישנן דרכים מרוצפות מתקופת [[האימפריה הרומית]] הנמצאות בשימוש עד היום. בבנייה המודרנית ריצוף אבן בשטחי חוץ אינו כלכלי בדרך כלל, כיוון שישנם פתרונות זולים בהרבה כמו ריצוף ב[[אבן משתלבת]], יציקת מרצפים מ[[בטון]] או [[בטון מזוין]] וסלילת דרכי [[אספלט]]. למרות העלות הגבוהה יחסית של הריצוף החיצוני באבן, מתחזקת בשנים האחרונות מגמת השימוש באבן למגוון רחב של שימושים בריצוף חוץ. ריצוף אבן מבוצע בחצרות בתים פרטיים, במדרכות, בכבישים, בכיכרות ואפילו ברציפים בתחנות [[רכבת]]. בריצוף חוץ באבן יש להקפיד על מספר פרמטרים:
# על האבן להיות בעלת [[ספיגות]] נמוכה, כדי שלא תצטבר שכבת [[לכלוך]] כהה על פניה החיצוניים.
# על האבן לעמוד במבחני [[שחיקה מכנית|שחיקה]]{{הערה|1=ראו תקן ישראלי מס' 1554 חלק 2}} כדי שלא תיהרס כתוצאה משימוש.
# לאבן חייב להיות עובי מינימאלי במיוחד כאשר מדובר בריצוף כבישים והאבן אמורה לעמוד בעומסי תנועה ממונעת. התקן הבריטי{{הערה|1=BS 7533 part I}} דורש מאבן לריצוף כבישים להיות בעובי מינימאלי של 6 ס"מ.
{| class="wikitable" border="1"
|-
| [[קובץ:Steirs 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדרגות גושניות]]
| [[קובץ:Steirs 1.jpg|מרכז|ממוזער|250px|מדרגות רום ושלח]]
|}
תת קבוצה של ריצוף אבן בשטחי חוץ הוא ביצוע [[מדרגות]] אבן. האבן לשימוש במדרגות חייבת לעמוד באותם הקריטריונים של האבן לריצוף. ישנם שני סוגים עיקריים של מדרגות אבן.
# '''מדרגות [[רום ושלח]]''' - מדרגת בטון המכוסה בלוחות אבן מצידה הקידמי וצידה העליון.
# '''מדרגות גושניות''' - מדרגות מאבן מלאה בצורת [[טרפז]] המונחות על משטח משופע זו ליד זו עם כיוון השיפוע.
===קירות מורכבים מאבן ובטון===
[[קובץ:Stone 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית קירות אבן מורכבים]]
זו שיטת בנייה שבמידה מסוימת מחקה את הבנייה המסורתית של אבן ו[[מלט]] [[סיד]]י. בשיטה הזו בונים קיר מאבנים עבות יחסית (20–30 ס"מ) ומחברים ביניהן באמצעות [[מלט]]. לאחר מכן מניחים ברזל לזיון מצידו הפנימי של הקיר וואחרי הברזל יוצרים משטח [[טפסנות]] ויוצקים בטון בחלל שנוצר בין ה[[טפסה]] לבין האבן, כך שהאבן מהווה טפסה חיצונית והטפסה הפנימית היא טפסה רגילה{{הערה|1=ראו "המפרט הבינמשרדי לעבודות בנייה סעיף 14020}}. מעל הקיר שנוצר באופן הזה ניתן לצקת [[תקרה]] ומעליה שוב ליצור קיר מורכב. שיטת הבנייה הזו מכונה גם בשם [[בנייה כפרית]] והיא הייתה מקובלת מאוד ב[[ירושלים]] במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]].
הבנייה בשיטה המורכבת נעשית פחות פופולרית גם בגלל שהיא דורשת אבן עבה יחסית לבנייה בשיטת החיפוי, אבל עדיין השימוש בה מצוי ביישובים הערביים ב[[יהודה ושומרון]].
===שיטת ברנוביץ'===
[[קובץ:Baranovitch.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רישום של חתך קיר אופייני בשיטת ברנוביץ']]
שיטת [[ברנוביץ']] היא גרסה מודרנית לבניית קירות מורכבים. משתמשים בה ליציקת קירות בתבניות [[פלדה]] משני הצדדים של הקיר. בתבנית החיצונית מניחים את האבן בתוך פסי פלדה מיוחדים המיועדים לכך ובתבנית הפנימית מניחים בלוקים בדרך כלל בלוקים מסוג [[בלוק איטונג|איטונג]]. בין שתי התבניות מכניסים רשת פלדה וקודחים בכל אבן שלושה או ארבעה קדחים אליהם מכניסים ווי פלדה הנקשרים אל הרשת במרכז. את התבניות סוגרים ויוצקים בטון במרווח בו נמצאת הרשת, בין האבן לבלוקים. בדרך כלל משתמשים בשיטת ברנוביץ' ליציקת קירות בקומה שלמה בפעם אחת כאשר התבניות מיוצרות במידות מדויקות וכוללות גם פתחים לאשנבים ולדלתות.
===חיפוי אבן על קירות חיצוניים===
חיפוי קירות חיצוניים בלוחות אבן הוא השימוש הנפוץ ביותר באבן בבנייה המודרנית בישראל. החיפוי מתבצע בלוחות בעובי של מספר סנטימטרים והוא דחק בהדרגה את בניית [[אבן לבנייה# קירות מורכבים מאבן ובטון|קירות מורכבים]] אבן ובטון. חיפוי האבן מתבצע על גבי קירות בטון או לבנים והוא מהווה את שכבת הגמר החיצונית של הבניין. לחיפוי האבן יתרונות על סוגי גמר אחרים (כגון:[[טיח]] ו[[בטון#בטון אדריכלי|בטון גלוי]]) וזאת מפני שהאבן עמידה לאורך שנים וקלה לתחזוקה ולניקוי.
===חיפוי קירות באבן בשיטה הרטובה===
חיפוי קירות בשיטה הרטובה הוא שיטת החיפוי המקובלת ביותר בארץ. בשיטה הזו מצמידים רשת פלדה אל קיר בטון באמצעות [[בורג|ברגים]] ואל הרשת הזו מחברים לוחות אבן באמצעות חוטי ברזל או עוגנים מ[[פלדת אל-חלד|פלב"ם]]. מותירים רווח של חמישה סנטימטרים בין קיר הבטון לאבן וברווח הזה יוצקים [[בטון]] שפיך. בשיטה הזו, המכונה גם שיטת הבנייה, בונים נדבך אחד של אבנים לכל אורך הקיר ויוצקים בטון מאחורי האבן ולאחר התקשות הבטון ניתן לקשור את האבנים של השורה הבאה אל הרשת וכן הלאה.
התמיכה התחתונה של חיפוי האבן היא קורת בטון נמוכה בתחתית הקיר, ובמקרה שלא ניתן לבצע כזו קורה, מצמידים אל הקיר פרופיל פלדה בצורת זוויתן. בשיטה הזו רצוי{{הערה|1=ראו מפמ"כ 378 הוצאת [[מכון התקנים הישראלי]] 1994}} להשתמש באבנים עבות ונמוכות כיוון שבשעה שיוצקים בטון מאחורי האבן, האבן צריכה לעמוד ב [[לחץ הידרוסטטי|לחץ ההידרוסטטי]] שמפעיל הבטון היצוק מאחוריה. במידה ונדרש להשתמש באבנים דקות או גבוהות, ניתן לתמוך באבן ב[[טפסנות]] ארעית מצידה החיצון
[[קובץ:פינה מעוגלת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חיפוי בשיטה הרטובה ופינת אבן מפוסלת ומעוגלת מאבן מסוג '''מצפה אפור''' בפרויקט [[גשר המיתרים]] ב[[ירושלים]]]]
לשיטה הרטובה ישנה עוד גרסה שנקראת '''שיטת ההרכבה''' בה מרכיבים את הרשת על הקיר לחיפוי, מורחים עליה שכבת [[טיח]] בעובי 2–3 סנטימטרים ואז מרכיבים את האבן בשיטה זו משתמשים במקומות צרים כאשר לא ניתן לצקת מאחורי האבן,או כאשר מדובר באבני חיפוי בעלות מידות גדולות באופן חריג.
לפי התקן{{הערה|1=ת"י 2378 חלק שני הוצאת [[מכון התקנים הישראלי]] שנת 2005}} ניתן להשתמש בשיטה לחיפוי מבנים שאינם גבוהים יותר משלושים מטר, ולא ניתן להשתמש בה לתליית אבן אופקית.
===חיפוי מבנים באבן בשיטה היבשה===
בשיטה זו משתמשים במערכת של ווים ועוגנים כדי לחבר את האבן על הקירות המחופים. בשיטה הזו נעשה שימוש רב בחיפוי מבנים בחו"ל ובארץ משתמשים בה בעיקר כאשר לא ניתן להשתמש [[אבן לבנייה#חיפוי קירות באבן בשיטה הרטובה|בשיטה הרטובה]]. בתכנון החיפוי בשיטה היבשה, מסתמכים בדרך כלל על יצרן אביזרי התלייה, שעליו להיות אחראי לכך שהאביזרים שהוא מייצר מתאימים לביצוע חיפוי אבן בתנאים הממדים המתאימים לפרויקט.
חיפוי מבנים באבן טבעית בשיטה היבשה מקובל מאוד בפרויקטים מודרניים ב[[אירופה]], ואילו ב[[ארצות הברית]], שם השימוש בחיפוי אבן נדיר, משתמשים אך ורק בשיטה היבשה{{הערה|1=ראה מפרט המכון האמריקאי לבדיקות ASTM C 1242 Standard Guide for Selection, Design, and Installation of Dimension Stone Anchoring Systems}}.
ישנם שני חסרונות מובהקים לשיטה היבשה על פני השיטה הרטובה. החיסרון הראשון הוא הצורך בשימוש באביזרי תליה מוזמנים במיוחד ואילו החיסרון השני בשיטה היבשה, קירות המבנים המיועדים לחיפוי חייבים להיות בנויים באופן אנכי ומדויק. כמו כן, יש לזכור כי בשיטה הרטובה חיפוי האבן הוא חלק מונוליטי של הקיר ואילו בשיטה היבשה החיפוי הוא עומס נוסף. היתרונות בשיטה היבשה הם קצב חיפוי מהיר יותר מ[[אבן לבנייה#חיפוי קירות באבן בשיטה הרטובה|השיטה הרטובה]], אמינות גבוהה מאוד של מערכת התלייה וגמישות במידות לוחות האבן לחיפוי. [[קובץ:Dry_fixing_hadsa.jpg |שמאל|ממוזער|250px|חיפוי בשיטה היבשה, מגדל אשפוז [[הדסה עין כרם]]]]
===חיפוי מבנים בשיטה חצי יבשה (שיטת "הקיר הכפול") ===
שיטת חיפוי קירות באבן בבנייה חצי יבשה ( הנקראת בתקן "קיר כפול" בשל תרגום מגרמנית התיאור של חיבור שני קירות לבנים באמצעות סיכות אלחלד) (באנגלית cavity wall) היא סוג של חיפוי בשיטה חצי היבשה. בשיטה זו בונים קיר אבנים, במרחק המייצר חלל של כ-3 ס"מ מקיר המבנה. האבנים מונחות אחת על גבי השנייה באמצעות [[טיח]] באותו אופן שבונים " בניית אבן ירושלמית". השורה הראשונה בכל קומה (או על פי חישוב) נבנית מעל משענת יציבה של זוויתן אלחלד המורכב בין כל 2 אבנים. הזוויתנים נושאים עומס אנכי בלבד. כדי להתמודד עם העומסים האופקיים (כמו כוח היניקה של הרוח) הפועלים על האבנים, קושרים כל אבן אל המבנה באמצעות סיכות אלחלד ייעודיות. לסיכות חירוץ לולייני בקצה הנכנס למיתד ניילון לעיגון בקיר התשתית. השיטה בוצעה לראשונה בבית חולים הדסה עין כרם ויתרונה בחיפוי אבנים קטנות הנבנות בניית גזית.
השיטה מבוססת על התקן הגרמני DIN 1053. לשיטה מוקדש חלק 6 בתקן ת.י. 2378.
===חיפוי מבנים בהדבקה===
שימוש בדבק כאמצעי עיגון לחיפוי אבן על קירות מבנים נדיר יותר וקיים החל מראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. ישנן שתי שיטות עיקריות בחיפוי באמצעות הדבקה. השיטה הראשונה היא שימוש בדבק רגיל, כמו דבק שבאמצעותו מדביקים אריחי קרמיקה. בשיטה הזו מנקים היטב את קיר הבטון עליו רוצים להדביק את האבן ולפעמים גם מחספסים אותו ואז מורחים דבק על גב האבן ומצמידים אותה לקיר. יש לבדוק האם סוג הדבק מתאים לסוג האבן ולגודלה, ככל שהאבן יותר גדולה מקדם ההתפשטות הסגולי יגרום להתפשטות גדולה יותר לכן כדי למנוע התנתקות כתוצאה מהפרשי התפשטות יש להשתמש בדבק קרמיקה גמיש יותר שיפצה על שינויים אלה. בשיטה השנייה משתמשים בדבקים מיוחדים בעלי חוזק גבוה במיוחד לרוב מבוססי [[אפוקסי]] כדוגמת '''לטיפוקסי''' המיובא על ידי חברת לטיקריט, או '''מגהפוקסי''' תוצרת חברת שחל, או '''אפוקסי סטון''' של חברת אשקלית. דבק כזה אין מורחים על כל שטח גב האבן, אלא מורחים אותו בארבע או שלוש נקודות מרוחקות.
המפרט המיוחד{{הערה|1=מפמ"כ 378, הוצאת מכון התקנים 1994 חלק ה'}} מטיל את האחריות להבטחת כל פרטי הביצוע על יצרני הדבקים, וזאת בשתי השיטות.
כיום קיים תקן ישראלי{{הערה|1=ת"י 2378 חלק 4}} לביצוע חיפוי אבן בהדבקה בשילוב קיבוע מכני ואין אפשרות תקנית לבצע חיפוי בהדבקה בלבד.
בשנת [[2008]] התפרסם דו"ח של [[המכון הלאומי לחקר הבניה]] ב[[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|טכניון]] לפיו חיפוי אבן בהדבקה בישראל מבוצע בצורה לא בטוחה ואף מסוכנת, לפיכך סביר שבעתיד שיטה זו לא תיושם בחיפוי חיצוני של מבנים.
===חיפוי קירות בסגנון טיליאני===
[[קובץ:P6100222.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קיר גדר בנוי מאבן בסגנון טיליאני]]
מקור השם '''טִיליָאנִי''' הוא כנראה "בסגנון איטלקי" בשפה הערבית. החיפוי הטיליאני הוא סגנון מיוחד של חיפוי אבן, שנפוץ בחיפוי מבני מגורים באזור ירושלים, ובחיפוי גדרות ו[[קיר תומך|קירות תומכים]] בכל רחבי ישראל. החיפוי הטיליאני מבוצע תוך שימוש באבני לקט בגדלים שונים, בצבעים שונים ובצורות שונות תוך שימוש במישקים משופעים ועקומים. התוצר המתקבל הוא קיר כאוטי בעל חזות פראית ומיוחדת.
===חיפוי אבן על קירות פנימיים===
חיפוי אבן על קירות פנימיים נדיר יחסית ושימושיו העיקריים הם ארכיטקטוניים. החיפוי מבוצע בדרך כלל בבנייה פרטית יוקרתית או בבנייה ציבורית של מבנים בעלי חשיבות רבה. אין הנחיות טכניות מיוחדות לביצוע חיפוי כזה והוא מתבצע בכל שלוש השיטות לחיפוי אבן חיצוני של מבנים ("השיטה הרטובה", "השיטה היבשה" והדבקה). בשנת 2005 בוצע בבניין [[הכנסת]] חיפוי אבן מסוג סלאייב בשיטה הרטובה בתוך אגף הוועדות וכמה שנים קודם לכן בוצע חיפוי של לוחות שחם בתוך לובי מלון [[לאונרדו סיטי טאוור]] ב[[רמת גן]] באמצעות הדבקה ב[[מגהפוקסי]].
===חיפוי קירות בסגנון חאמי===
[[קובץ:חאמי וביר זית1.jpeg|ימין|ממוזער|250px|השקה בין קיר בניין מחופה מאבן מסוג "ביר זית"{{הערה|1=סוג האבן נקבע הוגדר על ידי המתכנן כ"ביר זית" אם כי אין ודאות שמדובר באבן מאזור הכפר ביר זית}} לבין [[קיר תומך]] מחופה באבן חאמי. צולם בקונסוליה האמריקאית החדשה בשכונת [[ארנונה]] בירושלים]]
אבנים מטיפוס "חאמי", הן סוג של עיצוב אבני בניין בצורה רבועה וכרסתנית. מקור השם חאמי הוא בהריסות עיר בשם [[חאמי]] ב[[זימבבואה]] שם נבנו מרבית המבנים מאבן שעוצבה בצורה כזו. בארץ מדובר בעיקר ב[[אבן גיר|אבני גיר]] בהירות, נקבוביות ורכות, מה שהופך אותן קלות לחציבה ולשבירה. האבנים מעוצבות לצורתן האופיינית כלומר, לצורת תיבה עבה עם הבלטה מעוגלת לצידן החיצוני ואז הן משמשות לחיפוי של [[קיר תומך|קירות תומכים]], [[גדר]]ות ואף מבני ציבור ומבני מגורים.
===משטחי עבודה מאבן טבעית===
השימוש באבן טבעית בתור משטחי עבודה במטבחים ובחדרי אמבטיה מצוי מאוד בארץ. משטח העבודה מאבן מכונה בדרך כלל שיש, למרות שלעיתים נדירות הוא מיוצר משיש אמיתי ובפועל מיוצר בעיקר מלוח [[אבן גיר]] מלוטשת או [[שחם]] מלוטש. החל מאמצע שנות השמונים החל ייצור משטחי עבודה במטבחים מ[[אבן מלאכותית]] כדוגמת [[אבן קיסר]] ובשנות האלפיים החלו גם בבניית מטבחים בעלי משטחי עבודה ממתכת או מעץ בעיקר בעקבות כניסתה לישראל של רשת החנויות השוודית לריהוט [[איקאה]]. למרות המגמות האלו הדוגלות בשימוש בחומרים חדשים, השימוש באבן טבעית למשטחי עבודה, מעוגן הייטב במסורת הבנייה הישראלית ומוסדר בתקינה{{הערה|1=ראו תקן ישראלי מס' 4440 חלק 1: משטחי עבודה מאבן: משטחים מאבן טבעית שנת 2002}} והוא עדיין הפתרון הנפוץ לשימוש במטבחים ובחדרי אמבטיה.
===רכיבי פיתוח מאבן טבעית===
התפשטות השימוש באבן טבעית לריצוף כבישים ומדרכות גם בבנייה המודרנית, הביא להתפתחות השימוש באבן טבעית גם לרכיבי פיתוח כמו [[אבן שפה|אבני שפה]], אבני תעלה ועמודי מחסום. דוגמה יפה לעמודי מחסום מאבן טבעית ניתן לראות ברחוב קפלן בטבריה שם מוצבים על שפת המדרכה עמודי מחסום רבועים עשויים [[בזלת]]. רכיבי הפיתוח העשויים אבן הם עדיין חזון בלתי נפרץ ברב ערי ישראל וטרם זכו להתייחסות בתקנים הישראלים. כרגע מבוצעים מספר פרויקטים מרכזיים בירושלים עם רכיבי פיתוח מאבן ובתוכם פרויקט רחוב [[ממילא]], [[גשר המיתרים (ירושלים)|גשר המיתרים]] והקונסוליה האמריקאית החדשה בארנונה.
ההנחיות העיקריות לתכנון וביצוע של רכיבי פיתוח, דומות לאלו של ריצוף אבן בכבישים, כלומר האבן צריכה להיות בעלת ספיגות נמוכה ועמידה בפני שחיקה.
==עיבוד אבן טבעית==
| 